תלה"מ 16400-03-18

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט נדרש להכריע במספר היבטים שונים של ההשלכות הכספיות של גירושין בין שני צדדים. ראשית, מתוארת חובתם של שני הצדדים לתמוך כלכלית בילדיהם. החובה נובעת מדיני צדקה ומתבססת על עושרם של ההורים, צרכי הילדים והעלויות הנדרשות למילוי צרכים אלה. צרכי הילדים נקבעים על ידי בחינת צרכיהם הבסיסיים, הזמן שהם מבלים עם כל הורה ואורח החיים אליו הם רגילים. בית המשפט מחליט כי שני ההורים צריכים להפריש למזונות הילדים על פי אמצעיהם באופן שווה. צרכי הילדים נאמדים בסכום מסוים לחודש, המשתנה בהתאם לילד, ואת הסכום הזה יש לחלק בין ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות. לאחר מכן, דן השופט בחלוקת הרכוש והנכסים שנצברו במהלך הנישואין. נכסים פיננסיים אלה, לרבות חשבונות בנק, חסכונות, זכויות סוציאליות ופנסיה, יחולקו שווה בשווה בין הצדדים, למעט החיסכון שיופרש לילדים, שיישאר לטובתם. האישה חויבה לשלם לגבר מחצית משווי רכבה, וכל צד יחזיר מחצית מתשלומי המשכנתא וההלוואה ששילם מחשבונו. הגבר מצווה לשלם לאישה מחצית מהסכום הדרוש לה כדי להחזיר לעיזבון אחותה המנוחה. כמו כן, על הגבר לשלם לאישה סכום מסוים מדי חודש עבור מזונות הילדים, כולל הוצאות דיור ואחזקה, עד שכל ילד מגיע לגיל 18, מסיים תיכון או מתחיל שירות צבאי חובה. סכום זה משתנה בהתאם לגיל הילדים, עם תשלומים נוספים הנדרשים עד שהילדים מגיעים לגיל שש. קצבת הילדים תשולם לאישה, ושני הצדדים יתרמו באופן שווה לתשלומי החינוך והבריאות עבור הילדים. לבסוף, הצדדים מצווים לתאם את הוצאות החינוך והבריאות ולשקול למצות את כל ההנחות והזכאויות הזמינות. ההחלטה נכנסת לתוקף באופן מיידי והיא צפויה לשני הצדדים, גם אם אינם מסכימים איתה.