עפמ"ק 27085-04-22

תקציר

גזר הדין המדובר הוא ביחס לקנס המוטל על נאשם בגין ריבוי עבירות של חניית רכב עם רישיון שפג תוקפו בדרך ציבורית. הנאשם ערער על פסק דינו של בית המשפט קמא, אך הערעור נדחה מאחר שבית המשפט העליון אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. הנאשם טען כי היעדר רישיון תקף לא הוכח, כי עדי התביעה אינם אמינים, כי לרשות המקומית אין זכות לאכוף את העבירה, וכי הרכב לא חנה בדרך ציבורית. עם זאת, בית המשפט העליון לא מצא טעם בטענות אלה והסכים עם פרשנותו של בית משפט קמא לחוק וממצאיו העובדתיים. הערעור נתפס כניסיון למצות את משאבי בית המשפט ונדחה, והנאשם חויב לשלם קנס של 4,500 שקל בתוספת 5,000 שקל הוצאות לאוצר המדינה. פסק הדין, שאימץ את פסיקתו של בית משפט קמא, הדגיש את אחריותו של הנאשם בעניין ואת חוסר הצדק בערעורו, במיוחד נוכח העובדה שבחרו להישפט ולא לשלם את הקנס הקבוע.