רת"ק 41276-04-24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות. התביעה המקורית, שהוגשה על ידי המשיב, הייתה לתשלום דמי תיווך בסך 35,100 ₪, שלטענת המבקש חייב להם בעקבות מכירת עסק מזנון. המבקשים, להגנתם, ביקשו לדחות את התביעה מאחר שאינם בעלי העסק, ולא חתמו על מסמכים כלשהם בהם התחייבו לתשלומים כלשהם. עוד נטען כי חתימתם על מסמך תיווך זויפה. עם זאת, בית המשפט לתביעות קטנות מינה מומחה שקבע כי סביר להניח שהחתימה היא של המבקש. בפסק דינו קיבל בית המשפט לתביעות קטנות את טענת המשיב. נקבע כי ללא קשר לבעלות על העסק, המבקש התחייב לתשלום דמי תיווך במסמך החתום ולכן היה חייב בתשלום. באשר לגובה שכר הטרחה, קיבל בית המשפט כי יש לשלמם על בסיס הגבוה מבין אחוזים ממחיר העסקה הכולל או עמלה קבועה, וחישב כי המבקש חייב במשיב 23,400 ₪ כולל מע"מ, וכן הוצאות נוספות. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, בטענה כי רק בעל העסק צריך להיות אחראי לתשלום דמי תיווך וכי פסק הדין אינו סביר. עוד טענו כי העסק נמכר בסכום נמוך מזה שנטען על ידי המשיב, וכי לא יהיה זה סביר לשלם עמלה כה גבוהה בגין עסקה בשווי זה. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה, בנימוק של ההליכים הפשוטים והאופי החריג של התערבויות בפסקי דין של בתי משפט לתביעות קטנות. עוד קבע בית המשפט כי טענות המבקש אינן סבירות, וכי אין להן בסיס משפטי. כמו כן, צוין כי המבקש לא הביא כל ראיה תומכת לטענותיו, ואילו המשיב סיפק הסכם תיווך חתום. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין סוגיה משפטית בעלת השלכות משמעותיות ודחה את הבקשה ללא דיון, תוך ויתור על אגרת בית משפט והשבת ערבות המבקש.