עע"מ 11538/05

תקציר

במקרה דנן, ערערו המערערים על החלטה השוללת מהמערער מס' 1 מעמד תושבות בישראל מכוח "נוהל הורה קשיש" או מטעמים הומניטריים. בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, דחה את עתירתם, ותמך בעמדת המשיב כי המערערת מס' 1 לא עמדה בקריטריונים של גיל או תפקוד למעמד "קשיש", ואף לא הוגדרה בעניינה כהומניטרית דיה כדי להצדיק חריגה. ההליך הנדון נועד לאפשר להורים קשישים חשוכי ילדים לשהות בישראל עם ילד אזרח לצורך תמיכה נדרשת, שהמערערת מס' 1 לא נזקקה לה בשל תפקודה העצמאי. בנוסף, הטענה כי נוכחותה של המערערת חיונית לתמיכה במערערת מס' 2, אם חד הורית, לא היטה את בית המשפט, שכן היא סותרת את כוונתו ההומניטרית של הנוהל. עוד קבע בית המשפט כי חריגה מקריטריונים שנקבעו אלה עלולה לכרסם באינטרס הציבורי בשליטה בכניסה לישראל. על אף שבית המשפט הכיר בצו ארעי המונע את הרחקתה של המערערת מס' 1 מן הארץ, הוא החליט בסופו של דבר לדחות את הערעור, תוך הדגשת שיקול דעתו הרחב של המשיב בעניינים אלה וחשיבותה של המסגרת הפרוצדורלית הקיימת לשמירה על גבולות ההגירה. בית המשפט הביע אהדה למצבה של המערערת מס' 2, אך לא מצא עילה משפטית להתערב בהחלטת המשיב, וציין כי בקשות עתידיות לרישיון ביקור של המערערת מס' 1 יישקלו בחיוב במסגרת ההליכים הנוכחיים.