רע"פ 2932/08

תקציר

במקרה שנדון בפני בית משפט השלום בעכו הורשע המבקש בהחזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. ההרשעה התבססה על הודאתו של המבקש, ותסקיר של שירות המבחן המליץ על מאסר מותנה בשל חרטה של המבקש ופוטנציאל לשינוי חיובי. למרות זאת, גזר בית משפט השלום על המבקש חודשיים מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על תנאי, בתנאי שלא ייעשו לו עבירות נוספות לפי אותו חוק. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בחיפה, שאישר את גזר הדין המקורי, וקבע כי הוא אינו מופרז דיו כדי להצדיק התערבות. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור נוספת, בטענה כי בית המשפט המחוזי לא התחשב בנסיבותיו האישיות, בעברו הנקי ובהמלצת שירות המבחן לעונש שלא למשמורת. עם זאת, בית המשפט העליון דחה בקשה זו בקובעו כי ערעורים לערכאה שלישית דורשים סוגיות בעלות משמעות משפטית או ציבורית, שלא היו קיימות במקרה זה. בית המשפט לא מצא חריגה משמעותית מנורמות הענישה המקובלות וחזר על הצורך לרסן עבירות של סכינים בשל פגיעתן המשמעותית בציבור. משכך, נדחתה בקשתו של המבקש, והוא חויב להתחיל לרצות את עונשו ביום 10.7.2008.