ע"פ 553/82

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור נגד נהג אוטובוס שהורשע בגרימת מוות בנהיגה רשלנית. האירוע התרחש כאשר הנהג, לאחר שסיים את המשמרת שלו, חזר לאוטובוס החונה שלו וביצע סביבו בדיקה שגרתית. לאחר מכן הוא עלה לאוטובוס, התניע את המנוע והמתין שלחץ האוויר יצטבר במערכת הבלימה. לאחר מכן הוא נסע קדימה מרחק קצר, מתוך כוונה לבצע פניית פרסה, אך היה עליו לחזור לאחור כדי להשלים את התמרון. בעת שנסע לאחור פגע האוטובוס בילדה בת שש שנכנסה לשטח המת של האוטובוס והרג אותה. השאלה המרכזית הייתה האם הנהג מילא את חובת הזהירות שלו, בהתחשב בכך שחלף זמן מה בין הבדיקה הראשונית של סביבת האוטובוס לבין תחילת הנסיעה. בית המשפט העליון קבע כי הנהג לא התרשל ודחה את הערעור. דעת הרוב קבעה כי מעשיו של הנהג היו סבירים, בהתחשב בנסיבות, וכי בדיקה נוספת או מדריך לא תמיד היו מעשיים או נחוצים. עם זאת, דעתו החולקת של השופט יהודה כהן הדגישה את חשיבות הראות הרציפה ואת הצורך באמצעי זהירות נוספים בעת נסיעה לאחור, וטענה כי היה על הנהג לבדוק מחדש או לארגן מדריך. פסק הדין הדגיש את הצורך לאזן בין הדרישות של הבטחת חיי אדם והקלה על תנועה סדירה, וקבע כי יש להתחשב בנסיבותיו של כל מקרה בעת קביעת חובת הזהירות.