פ"ל 3495-04-22

תקציר

הנאשם בתיק פלילי מבקש לחזור בו מהודאתו, שהייתה במסגרת הסדר טיעון. לטענתם, הודאתם לא נגבתה מרצונם החופשי, וכי נפלו כשלים בראיות התביעה. עם זאת, השופט קובע כי בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו באה ממקום של "טעות בכדאיות" ההודאה – כלומר, הנאשם הבין שזה לא לטובתו וציפה לעונש קל יותר. השופט מדגיש כי ההודאה ניתנה מרצון, לאחר שנודע לנאשם על המשמעויות, ולאחר משא ומתן ממושך שהסתיים בכתב אישום מתוקן. השופטת מציינת כי הנאשם היה מיוצג על ידי בא כוח לאורך כל ההליך וכי הבקשה לחזור בה נעדרת שחר, שכן הנאשם לא הביא כל ראיה או הסבר חדש לכך. יתר על כן, חלף זמן רב מאז נגבתה ההודאה, מה שנתן לנאשמים הזדמנות רבה לשקול את מעשיהם. לפיכך, השופט דוחה את בקשת הנאשמים לחזור בהם מהודאתם וקובע מועד לתסקיר שירות המבחן ולטיעונים לעונש.