רבני 1277045/03

תקציר

התיק סובב סביב בקשה ליישוב סכסוך שהגישו בני זוג גרושים לבית המשפט לענייני משפחה. המחלוקת העיקרית היא האם הצדדים היו בידועים בציבור לפני חתונתם הפורמאלית, אשר יקבעו את חלוקת נכסיהם המשותפים ומזונותיהם. האישה טענה כי הם היו ידועים בציבור מיוני 2014 ועד לחתונתם בפברואר 2020, ואילו הגבר טען כי הם בסך הכל חברים וניהלו מערכת יחסים מזדמנת. לאחר עיון בחומר הראיות, לרבות עדויות, מסמכים ומסרונים, הגיע בית המשפט למסקנה כי הצדדים לא חיו יחד, לא ניהלו חיי משפחה משותפים ולא ניהלו משק בית משותף בתקופה שבמחלוקת. במקום זאת, הם היו חברים שבילו יחד מדי פעם והחליפו מתנות. האישה לא סיפקה ראיות מספיקות כדי להוכיח אחרת, וטענותיה בדבר חיים משותפים נמצאו כלא נכונות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הבטחתו של הגבר לרכוש לאישה דירה אם יתפייסו, שהוזכרה במייל משנת 2017, אינה מחייבת מבחינה משפטית ואינה מצביעה על כוונה לשיתוף ספציפי בנכסים. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי חוק יחסי ממון חל רק על התקופה שלאחר נישואיהם האזרחיים וכי האישה אינה זכאית לחלק כלשהו בנכסי הגבר מתקופת החברות הקודמת. לכל צד יש את הזכות להגיש בקשה לכל כספים או זכויות שניתן לאזן על פי חוק יחסי ממון במהלך תקופת הנישואין. פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין ידועים בציבור לבין יחסי ידידות, ומטיל נטל הוכחה כבד יותר על זוגות לא נשואים הטוענים לנכסים משותפים ודורש ראיות ברורות לחיים משותפים וניהול משק בית משותף.