ע"א 273/67

תקציר

המחלוקת נסובה סביב מכירת דירה מחברת בנייה (המשיבה) לשני רוכשים (המערערים). המערערים שילמו חלק מהמחיר מראש וסירבו לשלם את התשלום הבא, מה שהוביל את המשיב לטעון להפרת חוזה. גם הדירה לא הושלמה במועד שנקבע. לאחר מכן דרשו המערערים את השבת המקדמה בצירוף פיצוי נוסף, הצעה שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון, בקבלו חלקי את הערעור, קבע כי אי התשלום של המערערים מצדיק את עמדת המשיב וכי הם הפרו את החוזה תחילה. עם זאת, נכונותו של המשיב למסור את הדירה לא נדרשה עוד לאחר הפרה זו. למרות זאת, המערערים היו זכאים להחזר תשלום המקדמות שלהם, וניתן היה ליישב את שאלת הפיצויים בתביעה נפרדת. המשיב יכול היה לעכב חלק מתשלום זה כבטוחה לכל פיצוי שייפסק להם בתביעתם נגד המערערים, מוגבל להפרש שבין מחיר החוזה לבין המחיר בעת מכירת הדירה. בנוסף, רצונו של המשיב לסיים את החוזה בעקבות הפרת המערערים ניכר במכירת הדירה לצד שלישי. עוד ציין בית המשפט כי דרישת המערערים לקבלת הדירה לא הייתה כנה, שכן היא לא הייתה מוכנה לאכלוס במועד שנקבע. זכותה של המשיבה לבטל את החוזה לא נפגעה בשל התעקשותם הקודמת לקיימו, וגם מצבם של המערערים לא הודרדר. לסיכום, על המשיב להשיב למערערים 13,200 ל"י (20,000 ל"י מקדמה בניכוי 6,800 ל"י שנוכו כבטוחה), בצירוף ריבית ואגרות. כל צד נושא בהוצאותיו המשפטיות.