ת"א 53148-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס המידע שנמסר: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט בעניין צו עיקול זמני** **הקדמה** החלטה זו ניתנה במסגרת בקשה לביטול צו עיקול זמני שהוטל על זכויות המבקשת (ג.ג אלומקס בע"מ) אצל מספר מחזיקים. עיקרה של ההחלטה הוא בדיקת התנאים שנקבעו בדין למתן סעד זמני, ובפרט צו עיקול, כאשר נתבקש ביטולו. בית המשפט בוחן את קיום עילת התביעה לכאורה ואת מאזן הנוחות, תוך יישום הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **בחינת הבקשה להטלת העיקול מלכתחילה:** כפי שנקבע ברע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן, בית המשפט, כאשר נדרש לדון בבקשה לביטול עיקול זמני, למעשה בוחן מחדש את התנאים שהיו צריכים להתקיים לצורך הטלת העיקול מלכתחילה. הדבר נובע מכך שהמשיבים (התובעים) הם אלו שביקשו את הסעד הזמני, ולכן נטל ההוכחה להצדקתו מוטל עליהם. 2. **מטרת הסעד הזמני:** סעיף 94 לתקנות קובע כי מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי, וכן את קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין. 3. **תנאים למתן סעד זמני (עיקול):** * **קיום עילת תביעה לכאורה:** סעיף 95(ב) לתקנות מחייב את בית המשפט להשתכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה, בקיומה של עילת תביעה. חשוב להדגיש, כי בשלב זה אין צורך בפסיקה סופית לגבי צדקת התביעה, אלא רק קביעה ראשונית כי מדובר בתביעה שאינה טורדנית ויש לה מקום לדיון. * **קיום התנאים למתן הסעד:** על בית המשפט לוודא שהתקיימו התנאים הספציפיים לסוג הסעד הזמני המבוקש. במקרה של עיקול, סעיף 103(א) לתקנות קובע כי יש להוכיח "חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין". * **נחיצות הסעד הזמני:** יש לוודא שהסעד הזמני נחוץ לצורך הגשמת מטרתו. 4. **שיקולים נוספים במתן סעד זמני:** סעיף 95(ד) לתקנות מפרט שיקולים שיש לשקול, וביניהם: * **מאזן הנזקים:** הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן. * **סעד חלופי:** האם קיים סעד אחר שפגיעתו קלה יותר אך משיג את התכלית. * **תום לב ושיהוי:** תום ליבם של הצדדים והאם לא היה שיהוי בלתי סביר בהגשת התביעה או הבקשה. 5. **משמעות "הכבדה" לצורך עיקול:** כפי שנקבע בפסיקה (ברע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' אברהם), תוחלת ההכבדה הנדרשת לצורך עיקול זמני היא הנמוכה ביותר לעומת סעדים זמניים אחרים. "הכבדה" אינה מצטמצמת להוכחת כוונה להברחת נכסים, אלא יכולה לנבוע גם מסכום התביעה, אם הוכח כי אין לנתבע אמצעים לשלם את החוב הנטען. **ניתוח יישום העקרונות על המקרה הנדון** 1. **סיכויי התביעה (התנאי הראשון):** * **קשר בין המבקשת לגולן ולחוב:** בית המשפט בחן את הטענות בדבר העברת זכויותיו של גולן (שהוא החייב המקורי לכאורה) לידי המבקשת. ניסים (בעל השליטה במשיבה 1) טען כי גולן הודה שהעביר את זכויותיו לקבלת תקבולים למבקשת בשל קשייו הכלכליים. * **טענות המבקשת לעומת הראיות:** המבקשת טענה כי היא אישיות משפטית נפרדת, ואינה צד לחוב. עם זאת, בית המשפט הצביע על סתירות לכאורה בגרסת המבקשת: * **העסקתו של גולן:** גנדי גולדשטיין (בעל המבקשת) אישר שגולן מונה כדירקטור, ולאחר הטלת העיקול, כהונתו הסתיימה אך הוא נותר כשכיר. אולם, גולדשטיין עצמו אישר כי גולן עדיין דמות משמעותית ופעילה, והחלטות מתקבלות בשיתוף עמו. * **הליכי חדלות פירעון של גולן:** בהצעת הסדר נושים שצירף גולן, הוא מודה בחוב לניסים ולדהן תעשיות, ומציין שהוא זכאי ל-50% מרווחי פרויקטים של המבקשת. הדבר סותר את הטענה שהוא שכיר בלבד. * **הסכמי רכישת פעילות:** קיימת סתירה בין סכום מכירה שצוין בהסכם תיווך (700,000 ₪) לבין סכום שצוין בהסכם רכישת פעילות עסקית (225,000 ₪) ללא הסבר. * **תשלום בפועל:** המבקשת שילמה למשיבה 1 סך של 23,600 ₪ עבור סחורה שסופקה לשתית, ושבגינה הפיקה דהן תעשיות חשבונית למבקשת. גנדי גולדשטיין אישר בחקירתו כי התשלום נעשה בגין סחורה שגולן הזמין עוד לפני הקמת המבקשת, ושהמבקשת קיבלה סחורה זו. בכך, בית המשפט רואה קשר ישיר בין המבקשת לסחורה שסיפקה דהן תעשיות לגולן. * **הימנעות מהבאת עד:** בית המשפט ציין כי המבקשת לא הביאה לעדות את גולן, שהוא עד הנמצא בשליטתה, על מנת לשפוך אור על מערכת היחסים ולקעקע את גרסת המשיבים. * **מסקנה לעניין סיכויי התביעה:** בית המשפט קבע כי לא ניתן לומר בשלב זה שמדובר בתביעה משוללת סיכויים, וכי טענות הצדדים מצריכות בירור. המשיבים עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בשלב זה. 2. **מאזן הנוחות וההכבדה (התנאי השני):** * **סכום התביעה:** בית המשפט ציין שסכום התביעה גבוה (194,883 ₪), וכי סכום זה מהווה אינדיקציה לכך שאי-מתן צו העיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין, במיוחד כאשר המבקשת לא הציגה כל אסמכתא על מצבה הכלכלי שיאפשר לה לשלם את החוב. * **הפסדים של המבקשת:** גנדי גולדשטיין הודה בחקירתו שהמבקשת סבלה מהפסדים עצומים. * **חוסר וודאות כלכלית:** המבקשת היא חברה חדשה (הוקמה ביוני 2025) ואין וודאות שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה, דבר המגביר את הסיכון לאי-תשלום פסק דין. * **מסקנה לעניין מאזן הנוחות:** בית המשפט קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. 3. **שיקולים נוספים:** * **תום לב ושיהוי:** בית המשפט לא מצא פגם בתום ליבם של המשיבים ולא מצא שהבקשה להטלת העיקול הוגשה בשיהוי. * **העיקול על חשבון הבנק:** בית המשפט ביטל את העיקול על זכויות המבקשת בבנק מזרחי, מכיוון שלא נתפס דבר מכוחו, והמשיבים לא נקטו בהליך של אישור העיקול במועד הקבוע בחוק (סעיף 105(א) לתקנות). הותרתו של עיקול זה לא קידמה תכלית מעשית. **חידושים משפטיים או הדגשים בפסיקה** * **הדגשת עקרון הבחינה מחדש של הטלת העיקול:** ההחלטה מדגישה שוב את העיקרון שבית המשפט בוחן את הבקשה להטלת העיקול כאילו הוגשה מחדש בעת הדיון בבקשת הביטול. * **הרחבת משמעות "הכבדה":** ההחלטה מאמצת את ההלכה ש"הכבדה" אינה רק הברחת נכסים, אלא יכולה לנבוע גם מסכום התביעה והיעדר יכולת כלכלית של הנתבע, במיוחד לאור האמור בפסיקה כי תוחלת ההכבדה הנדרשת לעיקול היא הנמוכה ביותר. * **קשר בין חברה חדשה לחובות אישיים:** בית המשפט בוחן בחשדנות הקמת חברות חדשות לאחר היווצרות חובות, ובמיוחד כאשר בעל החוב הישן ממשיך להיות מעורב באופן משמעותי בחברה החדשה, כפי שעולה מהטענות והראיות בעניין גולן. * **הסתמכות על התנהלות הצדדים:** בית המשפט מתבסס על התנהלות הצדדים, כגון קיום דין וחשבון חלקי, הצעת הסדר נושים, ותשלום בפועל על ידי המבקשת, כדי ליצור קשר לכאורה בין המבקשת לחוב. * **התייחסות לשקיפות ולמצג:** בית המשפט שם דגש על סתירות בין הסכמים שונים (הסכם תיווך מול הסכם רכישה) והעדר הסברים, דבר המעלה ספקות לגבי שקיפות הפעולות. * **חשיבות העדות של גורם הנמצא בשליטת המבקשת:** אי הבאת עד מרכזי הנמצא בשליטת המבקשת (גולן) מהווה לחובתה. **מסקנה** בית המשפט לא קיבל את בקשת המבקשת לביטול צו העיקול הזמני שהוטל על זכויותיה אצל שתית וג'אנח נדל"ן, מכיוון שהשתכנע בקיומה של עילת תביעה לכאורה, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. ההחלטה מדגימה את יישום הדין ביחס לסעדים זמניים, בדגש על דרישת "הכבדה" מינימלית לצורך עיקול, תוך התייחסות מורכבת לקשר שבין חברה חדשה לחובות של בעלי תפקידים בה. ביטול העיקול על חשבון הבנק ממחיש את חשיבות מילוי התנאים הפרוצדורליים לאחר הטלת עיקול ראשוני.