ערר 148/16

תקציר

ועדת הערר המחוזית בירושלים קיבלה ערר על בית משותף ברחוב הרצוג שביקש לחזק את המבנה לפי תמ"א 38 ותמ"א 10038. הבקשה נדחתה תחילה על ידי המשיב בשל ממ"ד בבניין אחר בעל היתר בניה משנת 2012, בהסתמך על סעיף 4.2 לתב"ע. הוועדה הדגישה כי בעוד שהמשיבים תמכו בבקשה, הם חשו מחויבים להוראות התכנית. הוועדה דנה בהיבט הפרוצדורלי, והדגישה כי יש לדון בבקשות הדורשות תכנון משמעותי באופן ראשוני. באשר לסוגיה המהותית, הוועדה פירשה את החריג האמור בסעיף 4.2, המתייחס למבנים עם תוספות שנעשו לאחר שנת 2005, וקבעה כי המונח "תוספת בניה" מתייחס לתוספות מהותיות ולא מינוריות. הוועדה דנה בתכליתה של תכנית המתאר הארצית וקבעה כי אין בתוספות ללא חיזוק כדי לפסול את הבקשה. הם התייחסו גם לתקן המתוקן, המבהיר כי כל תוספת מלבד אלה שצוינו במפורש טעונה חיזוק. הוועדה הגיעה למסקנה כי תוספת ממ"ד במקרה זה היא תוספת זניחה שאינה פוגעת בחוזק המבנה ואינה מצדיקה את החרגת הבקשה מתוכנית המתאר הארצית. הוועדה המליצה לתקן את תכנית המתאר הארצית כך שתיתן מענה ברור לסוגיה זו והביעה תקווה כי מוסדות התכנון המוסמכים יעשו זאת בקרוב. עוד הציעו כי הפתרון הנכון יהיה להרחיב את תחולת התוכנית כך שתכלול גם מקרים שבהם התוספות אינן דורשות חיזוק מלא, תוך צמצום תוספת הזכויות לבנייה בהיתרים לאחר 2005. לבסוף הורתה הוועדה למשיב להשלים את בחינת הבקשה ולקבל החלטה על פי התוכניות והנהלים. הערעור התקבל אפוא, והמשיב הונחה לפעול בהתאם. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים.