עת"מ 30650-12-20

תקציר

השופט דוחה את העתירה על הסף ולגופו של עניין. הם מכירים בוועדת הערר כמוסד תכנוני שהחלטותיו נתונות לביקורת שיפוטית מוגבלת. בית המשפט אינו מוצא עילה משפטית להתערב בהחלטת ועדת הערר, שהיא מפורטת ומנומקת היטב. השופט מסכים עם קביעת הוועדה כי בקשת העותרים לשימוש חורג אינה מדויקת ואינה שלמה, ואינה מייצגת את מצבו האמיתי של האתר. הם גם מסכימים כי הבקשה מהווה חריגה משמעותית, שממילא לא הייתה מאושרת. זאת ועוד, התנגדותו של בעל הקרקע לבקשה, לצד חוסר שפיות והתנהלות לא ישרה של העותרים, מביאה את בית המשפט לדחות את העתירה גם בנימוקים אלה. השופטת מדגישה כי פעילות האתר, לרבות מפעל בטון, נעשית ללא הרישיונות וההיתרים הנדרשים. ניסיונם של העותרים להכשיר את השימוש הבלתי מורשה שלהם באתר באמצעות בתי המשפט אינו צלח, שכן השופט קובע כי על מבקשי הצדק לפעול בצדק. גם העתירה נדחית לגופה. בנוסף, השופט מורה לעותרים לשלם את הוצאות המשיבים השונים בסכומים הנעים בין 7,000 ל-20,000 ש"ח כל אחד, בסך כולל של 47,000 ₪. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים ומיום כ"ה אב תשפ"א, 03/08/2021.