ת"א 17072/95

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הבנק בסכסוך בין רמזי לבנק. תביעתו של רמזי נגד הבנק, שהחלה כתביעה לפסק דין הצהרתי ולאחר מכן הפכה לתביעה כספית, לוקה בחוסר רצינות ומופרכת בראיות. טענותיו בדבר כפייה ושירות מותנה פסול מצד הבנק אינן אמינות, במיוחד לאור התחכום שלו כאיש עסקים ואופי עסקיו הכספיים הענפים עם הבנק. יתר על כן, חוות הדעת של הכלכלן שלו, מילר, אינה מבססת את טענותיו ואינה רלוונטית למקרה. טענת הבנק ליתרת חובו של רמזי, לעומת זאת, מוצדקת ורמזי נדרש לשלם לבנק 120,000 ש"ח, בצירוף ריבית המחושבת בשיעור של 26% מיום 1.1.96 ועד למועד התשלום בפועל. הריבית תתווסף לקרן כל שלושה חודשים או לפי שיקול דעת הבנק לכל תקופה הפחותה משלושה חודשים. כמו כן, הבנק רשאי להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בהוצאה לפועל. רמזי נדרש לשלם לבנק דמי תביעה יחסיים, דמי הוצאה לפועל מלאים ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל כולל מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה. פסק הדין דוחה את טענותיו של רמזי בנוגע לצ'קים שלטענתו נמסרו לבנק לצורך גבייה בלבד ומורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל בקשר לבקשת הצ'ק, ובלבד שהבנק לא יגבה את החוב פעמיים.