רע"א 4418/02

תקציר

המשיבים תבעו את המבקש, מפעל הלואיס, מפעיל מפעל הפיס, בדרישה להיות מוכרז כזוכה היחיד בפרס בלוטו בשווי 320,997,42 ₪. הם גם ביקשו לחשוף פרטים של זוכים פוטנציאליים אחרים. המשיבים טענו כי היה מצג שווא או תרמית מצד מפעל הלואיס. התיק הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר פסק לטובת המשיבים, והורה למפעל הלויס להביא ראיות בדבר קיומם של זוכים אחרים, בהתבסס על חוק חופש המידע הישראלי. מפעל הלויס ערער על החלטה זו, ובית המשפט העליון, שקיבל את הערעור, קבע כי על המשיבים להציג תחילה את ראיותיהם, אם נניח בצד את החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע, כי טענת המשיבים התבססה על חוזה הגרלה ועל מצג שווא, ללא התייחסות לחוק חופש המידע, ועל כן החוק אינו מצדיק העברת נטל הראיה. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי טענת המשיבים כי הם הזוכים היחידים היא עניין לראיותיהם, והעובדה שמפעל הלויס ידע על זוכים פוטנציאליים אחרים לא שינתה זאת. בית המשפט הציע לשני הצדדים לשקול מחדש הצעה לחשוף את פרטיהם של זוכים אחרים לצד שלישי, כדי לפתור את המחלוקת. לבסוף חויבו המשיבים לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בגין שתי הערכאות.