רע"א 225/94

תקציר

סלוביק גדי הגיש בקשה לפיצויים לאחר שהיה משותק בתאונת דרכים, אך התאכזב מהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לפסוק לו תשלום חד פעמי של 20 אלף שקל ותשלום חודשי של 7,000 שקל. במוקד ערעורו של גדי עומדת העובדה שבית המשפט לא פסק לו סכום לרכישת רכב שיסייע לניידותו כאדם משותק. ההחלטה לדחות בקשה זו עומדת בעינה, שכן השופט מצדד במשיבה, "המגן" חברה לביטוח בע"מ. השופט מכיר בכך שמטרת התשלומים התכופים היא להעניק סעד כספי זמני מהיר לנפגעי תאונות דרכים, ששיעורו תלוי בפרטי כל מקרה. במקרה זה נפסקו לגדי 7,000 שקל בחודש, סכום שלדעת השופט מספיק ואינו מצדיק התערבות. יתר על כן, השופטת מטילה ספק בכך שהחוק מחייב את המשיב לממן את רכישת רכבו של גדי, שכן התשלומים החודשיים נועדו לכסות צרכים שוטפים, לרבות סיעוד, ולא הוצאות ארוכות טווח כגון רכישת רכב. הוצאה זו, מציעה השופטת, יכולה להידון בתביעה העיקרית. השופט מפנה גם לתקנה 4 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ממנה משתמע כי תשלומים תכופים אינם מיועדים לכסות ניידות מחוץ לבית. לבסוף, מפרשנותו של שר המשפטים לחוק, המתווה רשימה סגורה של דרישות סיעודיות הכוללות ניידות בתוך הבית, עשויה להשתמע כי תשלומים תכופים אינם חלים על צרכי ניידות אחרים. מטעמים אלה דוחה השופט את בקשתו של גדי למתן רשות ערעור, מבלי להורות על הוצאות, בהתחשב בנסיבות.