פש"ר 72247-05-19

תקציר

המבקש ביקש לפסול את השופט, עמית כהן, בהליך פשיטת רגל משני טעמים. ראשית, טען המבקש כי התנהלותו של השופט כהן במהלך הדיון העלתה חשש למשוא פנים. שנית, המנהל המיוחד, שייצג את העיזבון בפשיטת רגל, שכר משרד בבניין שבו עבדו אביו ואחיו של השופט, ובכך יצר ניגוד עניינים. השופט כהן דחה את הבקשה והסביר כי עילות הפסילה לא הועלו בהזדמנות הראשונה, כנדרש בחוק. הוא הדגיש כי לא היה ניגוד עניינים או כל קשר אחר בינו לבין המנהל המיוחד, והסכם השכירות של האחרון עם משפחת המבקש לא השפיע על שיקול דעתו. באשר להתנהלות הדיון, הבהיר השופט כהן כי שאלותיו והצעותיו נועדו לברר את העובדות ולקדם דיון יעיל. לדבריו, גיבוש דעות במהלך ההכנה לדיון הוא חלק רגיל מההליך השיפוטי ואינו פוגע ביכולתו לשפוט את העניין ללא משוא פנים. השופט כהן הגיע למסקנה כי אין חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט ודחה את הבקשה והורה למבקש לשלם הוצאות בסך 4,000 ₪ לקופת פשיטת הרגל של החייב.