ת"צ 25720-04-20

תקציר

החלטת בית המשפט כרוכה באישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניין הוראות נגישות לאנשים עם לקויות שמיעה. על פי סעיף 19 לחוק, הסדר פשרה חייב להיות ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב באינטרסים של חברי הקבוצה הייצוגית. בית המשפט קבע כי התביעה עומדת לכאורה בקריטריונים לתביעה ייצוגית, והסדר הפשרה פותר את הסכסוך ביעילות ובהגינות. הסדר הפשרה כולל התקנת מערכות FM אישיות בכל הסניפים, מעבר לדרישות רגולטוריות, ותואם את המלצות קודמות של בית המשפט. בכך נפתרות מחלוקות עובדתיות בנוגע למערכות מכשירי שמיעה קיימות בסניפי המשיבה והטבות מהירות לחברי הקבוצה. בית המשפט ציין כי ייתכן שהיה מאתגר להקצות פיצוי כספי וכי נגישות יתר היא אמצעי פיצוי ראוי. התנחלויות דומות אושרו בעבר, התומכות בנראות הציבור ובהקפדה על חוקי הנגישות. ההסדר מרתיע מפני פגיעה בזכויות נגישות ומעודד חתירה משפטית לשוויון. בית המשפט לא מצא צורך בבחינה עצמאית של הסדר הפשרה, שכן הוא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, תוך התמקדות בשיפורי נגישות הוגנים ולא בהשבה כספית. הוערך הגמול עבור המבקש והעלויות הנלוות, בהתחשב בהיקף ובמקרים דומים קודמים, וכתוצאה מכך נפסק פיצוי הוגן למבקש. ההחלטה כללה הנחיות פרוצדורליות ספציפיות לפרסום הסדר הפשרה וחייבה את המשיבה לבצע את התחייבויותיה בתוך 30 יום ולהודיע על כך לבית המשפט. הסדר הפשרה משקף עמידה משפטית נאותה בדרישות הנגישות, ומתן סעדים יעילים באמצעות משא ומתן ולא התדיינות משפטית ממושכת.