ע"א 377/85

תקציר

במקרה של גב' רינה נעים נגד משרד החינוך, בית המשפט העליון סקר מקרה בו נפצעה גב' נעים מנפילת מדף במהלך שיעור יצירה. תחילה פסק בית המשפט המחוזי לטובתה מכוח כלל "עדות עצמית" לפקודת הנזיקין, המעבירה את נטל ההוכחה לנתבע להוכיח היעדר רשלנות. עם זאת, בערעור בחן בית המשפט העליון את יישומו של עיקרון משפטי זה. כדי להפעיל כלל זה, צריכים להתקיים שלושה תנאים: על התובע לא לדעת את נסיבות התאונה, על הנתבע להיות בעל שליטה על הנכס הגורם לנזק, וסביר יותר להניח שהאירוע ינבע מרשלנות. בית המשפט ציין כי למרות שהמדף נפל במהלך השיעור של גב' נעים, הנסיבות המדויקות, לרבות מי הניח את המדף, אינן ברורות, ובכך מקיימות את התנאי הראשון. עם זאת, בית המשפט מצא כי לגב' נעים הייתה שליטה על בית המלאכה ועל הצבת הפריטים בשעות הלימודים, ובכך לא עמדה בתנאי השני לפיו שליטה זו הייתה בלעדית בידי המשיב בעת התאונה. יתר על כן, לא ברור אם התאונה נגרמה יותר מרשלנות המשיב מאשר של גב' נעים או של צד אחר. משכך, קבע בית המשפט העליון כי כלל "דבר העדות העצמית" יושם באופן שגוי, מה שהוביל לדחיית ערעורה של גב' נעים, לקבלת הערעור שכנגד ולהטלת הוצאות עליה. ההחלטה מדגישה את החשיבות של ביסוס שליטה ברורה ורשלנות מסתברת, המותאמת להקשר הספציפי, בתביעות נזיקין מסוג זה.