ה"פ 676/04

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם ניתן ליתן פסק דין הצהרתי לביטול החלק הממוני בהסכם גירושין בין המשיבה 1 למשיבה 2 בשל חוסר תום לב לכאורה ולמתן פסק דין מקביל המכפיף את זכויותיה של המשיבה 2 בדירה לעיקול המוטל על זכויותיה של המשיבה 1 לטובת המבקשת. הדירה המדוברת הייתה בבעלות שווה של המשיב 1 והמשיב 2 בעת העיקול. המשיב 1 צבר חוב למבקש, שהוביל לעיקול זמני על זכויותיו בדירה בשנת 1996. טעות בהליכים בבית המשפט הובילה לביטול עיקול זה באותה שנה, שהתגלה ותוקן מאוחר יותר. המבקשת ביקשה להכיר בעיקול זה, וטענה כי הסכם הגירושין, שכלל הסכם ממון, הוא תרמית שנועדה להגן על נכסי המשיבה 1 מפני נושים. בית המשפט מצא לטובת המבקשת, בקובעו כי החוב שצבר המשיב 1 הוא בעל אופי משותף בין בני הזוג, ובכך התיר את עיקול הדירה המשותפת. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי התנהלותו של המשיב 2, אשר שילם את הוצאות המשפט בגין ההליך המשפטי של המשיבה 1, מעידה על נכונותה לחלוק בהתחייבויותיו. הסכם הגירושין, שנחתם בשנת 2003, נחשב כאילו בוצע בחוסר תום לב, שכן הוא בוצע לאחר העיקול לטובת המבקשת, והמשיבה 2 לא יכולה להיחשב כרוכשת בתום לב. עוד ציין בית המשפט כי כל הסכם ממון בין בני הזוג צריך להידון בבית הדין הרבני שאישר את הסכם הגירושין. משכך, זכויותיה של המשיבה 2 בדירה היו כפופות לעיקול שהוטל על המשיבה 1. המשיב 1 והמשיב 2 חויבו לשלם למבקש הוצאות משפט בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ והוצאות נוספות.