תא"מ 60377-09-20

תקציר

עניינו של תיק זה בתאונת דרכים בה היו מעורבים רכב שניזוק ורכב פוגע בבעלות נאשם 2. הנושא המרכזי הוא קביעת האחריות לתאונה – האם היא מוטלת על נאשם 2 כבעל הרכב או על נאשם 1 כנהג לכאורה בעת האירוע. פסק הדין מעדיף להטיל על נאשם 2 את האחריות בהתבסס על חזקת הבעלות הקבועה בסעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה. פקודה זו רואה בבעלי רכב אחראים לעבירות תנועה שבוצעו באמצעות רכבם, אלא אם כן הצליחו לזהות את הנהג בפועל או להוכיח כי רכבם נלקח ללא ידיעתם או הסכמתם. במקרה דנן, נאשם 2 לא הביא ראיות מספיקות כדי להעביר את האשמה לנאשם 1 או להוכיח שהוא לא היה הנהג. השופט הכיר בחזקה לפיה על בעל רכב לדעת מי נהג ברכבו בכל עת ולהיות מודע לפרטי הזהות של הנהג. מאחר שהנתבע 2 לא הציג כל ראיה חותכת – כגון רישומי העסקה, תלושי שכר או עדות אביו של הנהג הנטען – לתמיכה בטענותיו, חזקת הבעלות עמדה בעינה. הנתבעת 2 חויבה אפוא באחריות לתאונה וחויבה לפצות את התובעים בסכום של 64,768 ₪, בצירוף הוצאות נוספות והוצאות משפט. הואיל והגנתו של נאשם 2 הובילה למעורבותו של נאשם 1 בהליך, נפסק כי הוצאותיו של האחרון יישאו גם בהוצאות הנתבע 2. פסק הדין הסתיים בזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך חלון זמן של 60 יום.