סע"ש 697-10-16

תקציר

פסק הדין דן במעמדם התעסוקתי של שני תובעים שעבדו בפרויקט בנייה. התובעים עבדו בפרויקט במשך 30 או 25 חודשים וקיבלו שכר יומי. מעסיקם הפורמלי של התובעים היה הנתבע ניר אביב, אשר רשם את התובעים כעובדיה ברשויות הרלוונטיות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעים, לרבות ניר אביב והיזמים נכטיגל ושריון, היו כולם מעסיקים משותפים של התובעים. זאת משום שהיזמים היו מעורבים באופן משמעותי בפרויקט, מעבר לתשלום משכורות התובעים בלבד. הם גם קבעו את שכר התובעים, את מספר העובדים הדרושים, והייתה להם סמכות לפטר אותם. היזמים, שראו עצמם מעל תעסוקת העובדים, היו אלה שהרוויחו בסופו של דבר מעבודתם. מהראיות עולה כי כוונת כל הנתבעים הייתה שהעובדים יועסקו באמצעות קבלני משנה, אך לאחר שהדבר נפל, מילאו הנתבעים את החלל והפכו למעסיקים. בית המשפט התעלם מהמסמכים הפורמליים בשל אי התאמה בין הסכומים הנקובים בתלושי השכר לבין הסכומים ששולמו בפועל לתובעים. על בסיס זה פסק בית הדין לתובעים תשלומים שונים: פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פדיון ימי חופשה, פדיון דמי הבראה, גמול פנסיה, החזר ניכויי שכר, דמי חגים והודעה בכתב על תנאי העבודה. סכומים אלה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ישולמו ביחד ולחוד על ידי כל הנתבעים. בנוסף, הנתבעים יכסו את הוצאות התובעים ושכר טרחת עורכי הדין. הסכום הכולל המגיע לתובע 1 הוא 34,436 ₪ לאחר ניכוי 6,100 ₪ שכבר התקבלו, ולתובע 2 23,288 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 29.11.19.