ב"ל 26565-08-22

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע, רופא שיניים כללי, לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו לפגיעה חוזרת במאמץ. עבודתה של התובעת כללה מגוון טיפולים, ובית המשפט מצא כי התנועות שתיארה התובעת היו קשורות יותר ליציבה מאשר לתנועות חוזרות ונשנות. עדותו של התובע לא נחשבה אמינה, שכן היא נראתה זהירה ומוגזמת, ובית המשפט התקשה לקבל את טענותיו. הגשתו החלקית של יומן העבודה של התובעת והכללת פרטיו של רופא שיניים נוסף העלו ספקות לגבי דיוק שעות העבודה של התובעת. יתר על כן, טענת התובע לא נתמכה בראיות או עדים אחרים, דבר שהחליש את טענתו. פסקי הדין שצוטטו על ידי התובע לתמיכה בתביעתו נבדלו אף הם בשל נסיבות עובדתיות שונות. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את התביעה ולא פסק הוצאות, והעניק לתובע זכות ערעור על ההחלטה.