בש"א 512/05

תקציר

המשיבים התנגדו לבקשת המבקשים, בטענה כי הם לא הפרו התחייבויות השקעה כלשהן ולא הסתירו מידע כלשהו. במקום זאת, היו אלה המבקשים שהפרו את ההסכם בשל אי כושר כלכלי. עוד טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה מארבעה טעמים: היא מוסיפה עילת תביעה חדשה, העילה החדשה התיישנה, הבקשה מתעכבת באופן משמעותי, ולמרות שהמבקשים מבקשים סעד הצהרתי, מטרתם היא לקבל פיצוי כספי. המבקשים טענו כי התשובה אינה מצויה בתיקם וביקשו רשות להשיב, אותה נעתר בית המשפט חרף התנגדות המשיבים. בית המשפט בחן את הבקשה ומצא כי בניגוד לטענות המשיבים, היא לא הוסיפה עילת תביעה חדשה אלא ביקשה לברר את השאלות שבמחלוקת. בנוסף, התיקון לא התיישן הודות להגנה שמציע סעיף 8 לחוק ההתיישנות, הקובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה כאשר נודע לתובע על העובדות. גם השיהוי של המבקשים בהגשת הבקשה נמצא סביר, שכן הוא התבסס על הצורך לגבש תמונה מלאה. עם זאת, בית המשפט ציין כי חלק מהסעדים המבוקשים אינם הצהרתיים בלבד ולכן לא ניתן להעניקם. משכך, הבקשה התקבלה באופן חלקי, ואפשרה רק סעד הצהרתי לפיו המבקשים השקיעו 850,000 דולר תמורת נתח של 8.5% וכי חלקם בפרויקט עומד על 76%. כן חויבו המבקשים בהוצאות המשיבים בשל התנהלותם הבלתי תקינה.