רע"א 5222/93

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין צו עיקול צד ג'. המשיב ביקש מרשות ההוצאה לפועל ברחובות לחייב את המבקשים, כצד שלישי, לשלם חוב שחבו למשיב חייבי המבקשים. רשות ההוצאה לפועל נעתרה לבקשת המשיב, אך המבקשים ערערו בטענה כי לא קיבלו הודעה על צו העיקול ואינם חייבים בתשלום החוב. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והביא את המבקשים לבקש רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. פסק הדין, שניתן על ידי השופט ש' לוין והוסכם על המשנה לשופט א' ברק והשופט ג' בך, מתמקד בפרשנותו של סעיף 48(א) לחוק ההוצאה לפועל, המטיל חובה מותנית על צדדים שלישיים לשלם חובות המפורטים בצו עיקול. בית המשפט קובע כי על המשיב להוכיח תחילה כי המבקשים אכן החזיקו בנכסים המפורטים בצו העיקול. עצם הצגת הצו למבקשים, ללא כל תגובה, אינה עילה מספקת לחייבם בתשלום החוב. פרשנות זו, טוען בית המשפט, נתמכת בנוסח החוק, במעמדה הנורמטיבי הרם של זכות הקניין לאחר חקיקת חוק היסוד ובהסדרים הפרוצדורליים הקיימים ביחס לעיקולים זמניים. לאחר שהגיע למסקנה זו, מקבל בית המשפט את הערעור, מבטל את פסקי הדין הקודמים ומחזיר את התיק לרשות ההוצאה לפועל של רחובות לעיון חוזר. בנוסף, חויב המשיב לשלם למבקשים 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. בפסק הדין מודגש כי על מנהל ההוצאה לפועל לבחון מחדש את המחלוקת, תוך התחשבות בקביעות המפורטות בפסק הדין.