ע"א 8331/17

תקציר

השאלה המרכזית של פסק הדין היא האם יש להעריך את שווי הזכויות במקרקעין שניתנו ללא מכרז פומבי על סמך הזכויות שהוקצו בפועל או על סמך כלל הזכויות שניתן היה להציע במסגרת המכרז. תקנה 30 לתקנות חובת המכרזים קובעת כי הענקת זכויות במקרקעין ללא מכרז פומבי צריכה להיות במחיר שיקבע שמאי ממשלתי. בדעת הרוב, שנכתבה על ידי המשנה לנשיאה ח' מלצר, נטען כי על השמאי הממשלתי להעריך את שווי השוק של הנכס בהתאם לייעודו על פי דיני התכנון החלים, מבלי להתחשב במגבלות השימוש הזמניות הנובעות מההקצאה ללא מכרז. מלצר טוען כי אף שנוסח התקנה עשוי להיראות מעורפל, תכלית המחוקק תומכת בפרשנות זו. לפיכך, הערר מתקבל, וכל הגוף מובא לבדיקה מחודשת בפני השמאי הממשלתי. בנוסף, נדרש המשיב להשיב את שכר הטרחה ששולם למערערים ולכסות את הוצאותיהם, בסך 20,000 ₪. השופט י' אלרון מציג דעה חולקת, וקובע כי מחיר הזכויות במקרקעין צריך להיקבע על בסיס הזכויות שהוענקו בפועל ללא מכרז פומבי. לדברי אלרון, לשון התקנה ברורה, ועל השמאי לשקול רק את הזכויות שניתנו. זאת ועוד, תכלית התקנה המאפשרת פטור ממכרזים תומכת אף היא בפרשנות זו. אלרון טוענת כי הפטור נועד לתת מענה לכשלי שוק פוטנציאליים ולתמוך במפעלים קיימים מטעמים חברתיים. לפיכך, הגבלת השימוש בקרקע והמחיר בהתאם לזכויות שהוענקו בפועל היא מוצדקת.