ע"פ 867/06

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות, שהרשיע את המערער בפריצה למגורים, גניבה וגניבת רכב. בכתב האישום נטען כי המערער פרץ לדירה ברכסים יחד עם נאשם נוסף וגנב מספר פריטים, לרבות מפתחות לסקודה אוקטביה, יחד עם חפצים יקרי ערך נוספים. רכב הסקודה הגנוב נמצא ברשותו של המערער מספר שעות לאחר מכן, מה שהוביל למעצרו. המערער חלק על הטענות והציג אליבי, וטען כי שהה בשכם בעת האירוע. עם זאת, בית משפט קמא הרשיע אותו על סמך הכלל של החזקה תכופה ושקריו במהלך החקירה. המערער ערער וטען כי התביעה ובית משפט קמא לא חקרו כראוי את טענת האליבי שלו וכי הרשעתו אינה מוצדקת. המערער ערער גם על העונש שהוטל. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את חומר הראיות ושקלה את הטענות, מצאה ספק סביר בדבר אשמתו של המערער בפריצה למגורים ובגניבה. היא הגיעה למסקנה כי התביעה ובית משפט קמא לא בחנו די הצורך את הגנת האליבי של המערער, וניתן לייחס את שקריו של המערער לניסיונו להתנער ממעורבות פלילית. בית המשפט זיכה את המערער מאשמת פריצה למגורים וגניבה מחמת ספק סביר, אך הרשיע אותו בקבלת רכב גנוב, עבירה פחותה מהאישום המקורי של גניבת רכב. העונש הופחת לשישה חודשי מאסר, שיכולים לשמש כעבודות שירות אם יאושרו על ידי נציב שירות המדינה. בית המשפט קבע דיון המשך כדי לדון באפשרות עבודות השירות. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 21.9.06.