ע"א 2393/19

תקציר

בפסק הדין מיום 25.7.2019 מתייחס השופט רון גולדשטיין לבקשת המשיבים לדחות את ערעור המערערים בשל שיהוי בהגשה, ואילו המערערים ביקשו הארכת מועד. הסכסוך המקורי עסק בעבודות שיפוץ בבניין מגורים, מה שהוביל לתביעות ותביעות שכנגד בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שם נחלו הצדדים הצלחות חלקיות. הערעור העוקב הוגש 51 יום לאחר מתן פסק הדין, מעבר למגבלת 45 הימים הקבועה בחוק, מה שגרם למשיבים לפעול לדחייה. המערערים טענו כי קיבלו את פסק הדין רק ביום 17.2.2019, שכן הוא נשלח לדוא"ל של מתמחה ולא ישירות לבא כוחם. עם זאת, מראיות משיטת המשפט נטו עולה כי בא כוח המערערים עיין בפסק הדין מיד לאחר נתינתו. השופט גולדשטיין מצא את טענות המערערים בלתי מבוססות, וציין כי פסק הדין אכן ניתן כדין ביום 13.2.2019. חרף חוסר התייחסותם של המערערים לטיפול אחראי במסמכי בית המשפט וחוסר יכולתם להציג "סיבה מיוחדת" לעיכוב, בקשתם להארכת מועד נדחתה. בית המשפט הדגיש את חשיבות העמידה במועדים פרוצדורליים כדי להבטיח יעילות והגינות שיפוטית, ובסופו של דבר דחה את הערעור והורה למערערים לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים.