מ"ת 44694-09-14

תקציר

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות הקשורות לדקירת חברו לעבודה בעקבות עימות וגרימת חבלות קשות. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי יסוד הכוונה. המשיב הודה מיד באישומים והביע חרטה. היו די ראיות כדי לבסס סיכוי ממשי להרשעת המשיב, ובית המשפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים. עם זאת, בשל היעדר מעורבותו בפלילים, שקל בית המשפט לשחררו כחלופה למעצר. בית המשפט שמע כי למשיב אין עבר פלילי, והתרשם מהמפקחים המוצעים לחלופת המעצר. עוד צוין כי המשיב הסגיר את עצמו למשטרה מיד לאחר האירוע. נוכח חומרת העבירה, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא נשקפת מהמשיב סכנה ממשית, והורה על שחרורו למשמורת דודתו והוריו, בתנאים מחמירים הכוללים מעצר בית, פיקוח של מפקחים מוסמכים ובטוחות כספיות. המשיב הוזהר כי כל הפרה של התנאים תביא לחזרתו למעצר. ההחלטה התקבלה בנוכחות שני הצדדים ועורכי דינם.