ע"א 377/20

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער למשמורת מלאה על בנו הקטין. התיק ארוך השנים התמקד בעיקר בהסדרי משמורת בעקבות פרידתו של המערער מבת זוגו. הערעור מתייחס לדיון שהתקיים בדצמבר 2019 בעניין המשמורת והטענות של שני ההורים. במהלך דיון זה קטע בא כוחו של המערער את הדיון שוב ושוב, מה שהוביל את השופט בסופו של דבר לעצור את הדיון. כן ביקשה השופטת מהעובדת הסוציאלית למסור עדכונים על עברו הפלילי והתעבורתי של המערער בעקבות טענות המשיב. המערער ביקש את פסילת השופט, בנימוק של הטיה ויחס עוין של בית המשפט כלפיו וכלפי העובדת הסוציאלית. בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה זו, בקובעו כי לא גיבשו דעות כלשהן ושני הצדדים יכולים להציג את טענותיהם. עוד נקבע כי ניתן לערער על החלטותיה הפרוצדורליות בערוצים המשפטיים המתאימים. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הערעור ונספחיו, דחתה את הערעור, ולא מצאה נסיבות שיש בהן כדי לעורר חשש ממשי למשוא פנים. ערכאת הערעור קבעה כי ביקורתו של השופט על התנהלותו של עורך דינו של המערער הייתה מוצדקת נוכח התנהגותו המפריעה. בנוסף, הערות השופט כלפי העובדת הסוציאלית לא הצביעו על משוא פנים, וניתן לערער על החלטות פרוצדורליות בנפרד. בהיעדר עילה מספקת לפסילה, הערעור נדחה.