ע"פ 280/85

תקציר

המערער במקרה זה הורשע ברצח אשתו לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. היסוד היחיד של הפשע עליו חלק היה אופי כוונתו, וטען כי פעל תחת השפעת התגרות (קינטור) וללא כוונה תחילה. בית המשפט העליון דחה את ערעורו ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט הבהיר את שלושת יסודות המחשבה המוקדמת הנדרשים לפי סעיף 301 לחוק העונשין: ההחלטה להרוג, היעדר התגרות תכופה, הכנה עצמית להרוג או הכנת המכשיר המשמש להמתת חסד. נמצא כי מעשיו של המערער – הכאת אשתו מספר רב של פעמים בראשה באמצעות פטיש – העידו על החלטה להרוג. אופי המעשה ואמירותיו המפורשות של המערער אישרו זאת. באשר להתגרות, ציין בית המשפט כי המבחן האובייקטיבי לקינטור מחייב לבחון האם "אדם פשוט" במצבו של המערער עלול היה לאבד שליטה עצמית. תיאורו של המערער על מריבות ממושכות והתגרות מצד אשתו לא עמד במבחן זה. בית המשפט הדגיש את חשיבות סמיכות הזמן בין ההתגרות לבין המעשה הקטלני, ובמקרה זה, היעדר התגרות ספציפית חדשה משמעה שמעשיו של המערער היו מתוכננים מראש. השופט שמגר הדגיש כי המערער לא רק הבין את תוצאות מעשיו אלא גם חפץ בהן. השופט בך והשופט נתניהו הסכימו עם פסק הדין.