בר"ע 1538/07

תקציר

פסק הדין הנדון הוא ביחס לתביעה שהגיש מבטח רכב קל, המשיב, נגד מבטח כלי רכב כבדים, המבקש, להחזר כספים ששולמו לנפגעי תאונת דרכים בה היו מעורבים שני סוגי כלי הרכב. בית משפט השלום בתל אביב דחה את טענת המבקש כי התביעה הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות וקבע כי התביעה קבילה. המבקש ערער על החלטה זו. הנושא המרכזי הוא פרשנותו של סעיף 2 לצו הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המתווה את חלוקת האחריות הכספית בין מבטחים בתאונות שבהן מעורבים כלי רכב כבדים וקלים. המבקש טען כי יש לפרש את הסעיף כמונה את תקופת ההתיישנות ממועד התאונה, ואילו המשיב סבר כי יש לחשב אותו ממועד התשלום לנפגעים. המשיב טען כי עילת התביעה שלו כנגד המבקש היא עצמאית וקמה מרגע שחויבו בתשלום פיצויים, ומשמעות הדבר היא שתקופת ההתיישנות החלה במועד התשלום. השופטת הסכימה עם פרשנותו של המשיב וציינה כי חובת המשיב לפצות נפגעים היא מרכיב הכרחי בתביעתם נגד המבקש, ועל כן תקופת ההתיישנות אכן צריכה להתחיל במועד תשלום הפיצויים. ספירת תקופת ההתיישנות ממועד התאונה משמעה כי טרם התקיימו יסודות הכרחיים של עילת התביעה של המשיב, ויש בה כדי להביא לדחיית תביעות תקפות. כמו כן, דחתה השופטת את טענת המבקש כי המשיב נוהג לרעה בהליכים משפטיים, לא מצאה כל ראיה לכך, והורתה למבקש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.