ע"ב 4599/01

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגיש רופא, התובע, נגד מעסיקו, הנתבע, בבקשה לשורה של סעדים הנוגעים להעברתו מתפקידו כרופא ראשי וסגן מנהל מחלקת יולדות וגינקולוגיה בבית החולים קפלן. התובע הורשע על ידי הנתבע בעבירות משמעת והועבר למרפאה קהילתית, עליה ערער בבית המשפט. עיקר הטענות נגעו לתוקפו של הליך השימוע המשמעתי ולהחלטה שבאה בעקבותיו להעביר את התובע. בית המשפט מצא כי הליך השימוע, לרבות ההליכים והמסקנות שהושגו, היה תקף ואינו מצדיק התערבות. בפני ד"ר גרימברג, ראש ועדת המשמעת, הוצגו ראיות מספיקות כדי להרשיע את התובע בכמה אישומים משמעתיים, קרי שימוש בלתי מורשה ברקמת אדם לצורך מחקר והפרת נהלי סודיות רפואית. עם זאת, ההרשעה בהפרת סודיות רפואית בוטלה מכיוון שלתובע היה ויתור מהמטופל. באשר להחלטה להעביר את התובע מבית החולים למרפאה קהילתית, מצא בית המשפט כי היא סבירה ומידתית, נוכח היחסים האישיים הקשים בין התובע לממונה עליו, כמו גם לרופאים אחרים במחלקה. הראיות הציגו קונפליקט עכור וממושך שהצדיק את המעבר לטובת החולים ותפקודה התקין של המחלקה. עוד ציין בית המשפט כי התובע אינו האשם הבלעדי במצב זה. בנוסף, בית המשפט בחן את התביעות הכספיות הקשורות להעברה ומצא כי הכנסותיו של התובע לא נפגעו לרעה. לפיכך, תביעותיו לפיצוי כספי נדחו. בית הדין דן גם בסוגיות נוספות שהעלו הצדדים, אך מצא אותן אינן רלוונטיות לדיון הנוכחי, שכן הן אינן מהוות עילה לתביעות משמעתיות או להחלטות הדיון. לסיכום, בית הדין ביטל את הרשעתו של התובע בהפרת סודיות רפואית, אך אישר את יתר ההרשעות המשמעתיות ואת החלטת ההעברה. כל שאר התביעות ההצהרתיות והכספיות נדחו, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.