ב"ש 4637/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לתיק סמים שנדון בבית משפט השלום בירושלים, שם הואשם הנאשם בשורה של עבירות סמים לפי פקודת הסמים (נוסח חדש), תשל"ג-1973. הערעור על החלטת בית משפט השלום מבקש לערער על הארכת מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים. הערעור נדחה. סעיפי האישום נגד הנאשם כוללים שני סעיפים של סחר בסמים. האישום הראשון מתייחס לשני מקרים נפרדים של מכירת סמים ב-19 באפריל 2005, לקבוצות שונות של קונים. הראיות למכירות אלה מבוססות על תצפיות משטרה והצהרות קונים. בית משפט השלום מצא ראיות לכאורה לאחת המכירות, לנוסעי רכב גולף, אך שופט הערעור לא מצא ראיות מספיקות בנוגע למכירה לנוסעי רכב פיאט. האישום השני של סחר מתייחס למכירה ב-5 במאי 2005, שנצפתה על ידי קצין ותוארה בפירוט בדו"ח הקצין. עם זאת, תיאור המוכר שניתן על ידי הקונה, פיוטר ברודולין, אינו תואם את מראהו של הנתבע. עם זאת, שופט הערעור הגיע למסקנה כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה לאישום זה, אם כי בעוצמה פחותה. האישום השלישי, שהסנגור אינו חולק עליו, מתייחס להחזקת כמות גדולה של סמים וסכין ביום 11.5.05, המהווה החזקת סמים שלא לשימוש עצמי. באשר למעצרו של הנאשם, הסכימה השופטת עם מסקנתו של בית משפט השלום כי שחרורו לא יהיה ראוי במקרה זה. מתסקירי שירות המבחן עולה כי המערער סובל מהתמכרות לסמים ועלול להפר את תנאי השחרור לשם קבלת סמים. כמו כן, העבירות המבוצעות נחשבות חמורות, וכוללות סחר תכוף בסמים וכמויות משמעותיות של סמים. שופט הערעור הדגיש את חזקת המסוכנות במקרים כאלה ואת הנסיבות החריגות הנדרשות לחלופת מעצר. בסופו של דבר החליטה השופטת לדחות את הערעור ולהותיר על כנה את הארכת מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים.