חדל"ת 54460-06-23

תקציר

פסק הדין הסתיים בדחיית הבקשה בשל מספר נקודות מרכזיות. ראשית, טענת הפסילה של המבקש נדחתה, שכן היה עליה להיטען מיד עם היוודע דבר היוודע הדבר ולא להעלותה חודשים לאחר מכן. הבקשה הוכתמה בשיהוי, תוך שלילת הליך מוצדק. לא הובאו ראיות להוכחת ניגוד עניינים או משוא פנים לגבי המשיב, והטענות בדבר האינטרס האישי לכאורה של הנאמנים, בשל מינויים קודמים, נדחו כחסרות בסיס תוך התייחסות ברורה לחוק חדלות פירעון והבראת משק. תפקידו של בית המשפט לחדלות פירעון הודגש ככזה של פיקוח על נאמנים, ולא של קיום עמותות, ובכך פסל את טענת המבקש לקשרים אישיים. ההחלטות, מנומקות ותואמות את החוק, נעדרו כל ראיה לדעה קדומה או אינטרס כספי מצד חברי הוועדה נגד המבקש. הודגש כי אי שביעות רצון או התנגדות להחלטות שופטים אינה מצדיקה עילת פסילה אלא מדובר בסוגיה של ערעור, מתוך הבנה כללית כי החלטות פרוצדורליות אינן פוסלות שופט מטבען. יתר על כן, כל אפליה לכאורה מצד הפאנל הייתה מופרכת, כאשר ניתנו החלטות סבירות לגבי הבקשות המופרזות שהגיש המבקש, שחלקן נחשבו חוזרות על עצמן. האיום להטיל הוצאות על המבקש זוהה כאמצעי נגד הגשות מיותרות וחוזרות על עצמן, ולא כגורם מרתיע מניצול זכויות פרוצדורליות. משכך, הבקשה נדחתה, נקבעה החלטה נפרדת להיבט אחר של התיק, והמבקש חויב לשלם 5,000 ₪ בגין הוצאות הנאמנים החל מיום 25.1.2024.