ע"א 4837-03-10

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, שקל בכובד ראש את הטענות שהועלו הן על ידי המערער והן על ידי המשיב והגיע להכרעה בערעור ובערעור שכנגד. בסוגיית הנכות התפקודית מוצא בית המשפט כי דרגת הנכות התפקודית של המערער בשיעור של 25% כפי שנקבעה על ידי בית משפט קמא היא סבירה. השופט מכיר בסירובו של המערער לעבור בדיקה נוספת להערכת מצבו הנוכחי, אך מציין כי בית משפט קמא לקח זאת בחשבון בעת קביעתו. כמו כן, נשקלה גם חוות דעתו של המומחה כי קיימת סבירות להרעה במצבו של המערער בעתיד. בהתחשב בנסיבותיו הפרטניות של המערער, לרבות גילו הצעיר, עיסוקו והשכלתו, מסכים השופט עם הערכתו של בית משפט קמא בדבר נכות תפקודית ואינו רואה עילה להתערב בהחלטה מבוססת זו. בהמשך לסוגיית הנזק, מבהירה השופטת כי תפקידה של ערכאת הערעור אינו לבחון את כל היבטיו של פסיקת הנזק, אלא להעריך את הסכום הכולל שנפסק. אם לא תתגלה טעות כללית, בית המשפט לא יתערב בסכומי הפיצויים. עם זאת, השופט מוצא לנכון להתערב בשני ראשי נזק שנפסקו על ידי בית משפט קמא. ראשית, באשר להפסדי שכר בעבר, השופט קובע כי יש לפצות את המערער בגין אובדן ההשתכרות כשליח פיצה כתוצאה מהתאונה. יש להגדיל את הפיצוי בגין הפסדי שכר ל-67,650 ₪ מ-30,750 ₪ שנפסקו על ידי בית המשפט קמא. שנית, השופט סבור גם כי הערכתו של בית משפט קמא לגבי הפסדי שכר עתידיים נמוכה מדי. בהתחשב ביכולתו של המערער לבצע עבודה פיזית לפני התאונה ובגילו הצעיר, קובעת השופטת כי יש להגדיל את הפיצוי הראוי בגין הפסדי שכר עתידיים בסכום גלובלי של 120,000 ₪ מיום מתן פסק דינו של בית משפט קמא. לסיכום, השופט מקבל את הערעור בחלקו, הנוגע להפסדי שכר בעבר ובעתיד, ומורה למשיב לשלם למערערת פיצוי מוגדל בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% על הסכום האמור. הערעור שכנגד שהגיש המשיב נדחה, וכן נדרש המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך דינו בסך 20,000 ₪. לבסוף, הסכום שהופקד על ידי המערער בקופת בית המשפט יוחזר לו באמצעות בא כוחו. השופט י' שנלר עבד והשופט ר' לבכר שרון מסכימים עם ההחלטה. ישעיהו שנלר, השופט, וד"ר קובי ורדי, השופט, מצרפים שניהם את חתימותיהם לפסק הדין.