ע"א 6643/95

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על טענת רשלנות באי אבחון זיהום, אשר תרם לכאורה לשיתוק מוחין אצל המערער. השופטת ביניש, המיישרת קו עם הנשיא ברק, מגיעה למסקנה כי יש לדחות את הערעור בשל היעדר הוכחה עובדתית מספקת לסיבתיות בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק הסופי. למרות עמדתה של השופטת שטרסברג-כהן כי יש לפסוק פיצוי בשל סיכון מוגבר של 30% לשיתוק מוחין שנגרם כתוצאה מהרשלנות, נקבע כי הראיות אינן מבססות קשר זה באופן מוצק. בית המשפט מדגיש את היעדר תשתית ראייתית מוצקה לייחוס שיתוק המוחין של המערערת למחדלו של המשיב, בהתחשב בגורמים תורמים נוספים כגון פגות ומשקל לידה נמוך. השיח שואל האם סיכון מוגבר מרשלנות יכול להצדיק פיצוי, מבלי להוכיח סיבתיות לסטנדרט ההסתברות המקובל בדיני הנזיקין. השופטת ביניש מכירה במשקלו הרגשי של התיק, משבחת את ההורים על מסירותם לילדם, אך מגיעה למסקנה כי אין בסיס משפטי להפוך את ההחלטה המקורית של בית משפט קמא. השמטת צו להוצאות משקפת את נסיבותיו הייחודיות של המקרה, תוך הכרה בליקויים ברישומי בית החולים אך דחיית הערעור על יסוד היעדר ראיות קונקרטיות.