בג"צ 130/66
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה את ארבע העתירות שהגישו שני זוגות שערכו טקסי קידושין פרטיים וביקשו הכרה רשמית בנישואיהם. בית המשפט קבע כי בית הדין הרבני לא פגע בעקרונות הצדק הטבעי בכך שלא קבע את מעמדם האישי של העותרים, שכן בפני הזוגות עומדת האפשרות לפנות לבית הדין הרבני הגדול. כמו כן, הדגיש בית המשפט את האינטרס הציבורי בקיום הסדר הקבוע בחוק בנוגע לשיטות נישואין בקרב יהודים בישראל, המרתיע מקיום טקסי קידושין פרטיים. השופטים הדגישו את המשמעות הדתית של טקס האירוסין-קידושין ואת ההשלכות האפשריות של הכרה בקידושין פרטי, לרבות עידוד כאוס בהסדרי הנישואין וכינון נישואין אזרחיים. בית המשפט קבע כי סעד הצהרתי בדבר תוקפו של קידושין פרטי יינתן רק כאשר קיימת מניעה ממשית להתרת נישואין דתיים בעתיד. בהיעדר מניעה כזו, האינטרס הציבורי מחייב כי בני זוג יסדרו את נישואיהם בערוצים המשפטיים הממוסדים. באשר לבקשה לתעודות רווקות, מצא בית המשפט כי העותרים לא מיצו את הסעדים העומדים לרשותם וכי התעודות אינן נחוצות לייעודן. לבסוף, הדגישו השופטים את חוסר ההתאמה של קידושין פרטי לדיני הנישואין הקיימים בישראל והזהירו מפני שימוש בבתי המשפט לניהול מאבק למען נישואין אזרחיים. ההחלטה אישרה את הצורה הבלעדית של נישואים דתיים הקבועה בחוק והדגישה את מערכת היחסים המורכבת בין העם היהודי, דתו ומדינת ישראל.
חקיקה מקושרת
בג"צ 130/66 חיים שגב נ' בית-הדין הרבני האזורי, עליון (16.11.1967)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.