רע"א 5496-02-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של רע"א 5496-02-26** **רקע עובדתי:** המשיבות (מאפית המפגש בצ'ק פוסט בע"מ ונאור הגליל 2017 בע"מ) הגישו תביעה לפיצוי בסך של 1,131,826 ש"ח בגין הפרת הסכם שכירות כנגד המבקשים (שמואל ורחל שטרית). בית משפט השלום בחיפה דחה את התביעה וחייב את המשיבות בתשלום הוצאות למבקשים בסך 40,000 ש"ח. המשיבות ערערו על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בחיפה. במהלך הדיון בערעור, בית המשפט המחוזי הציע למשיבות למחוק את הערעור ללא צו להוצאות. בא-כוח המשיבות הסכים להצעה, ובא-כוח המבקשים הותיר את שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט, תוך ציון הוצאותיו של הלקוח (25,000 ש"ח) והפניה לחוק השכירות והשאילה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו. על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **היקף הביקורת של בית המשפט העליון ב"גלגול שלישי" ובפרט בענייני הוצאות:** * **העיקרון המרכזי:** בית המשפט העליון (בע"מ כבוד השופט יחיאל כשר) חזר על הלכה מושרשת לפיה אין דרכו של בית המשפט העליון, ובפרט ב"גלגול שלישי" (בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי), להתערב בהחלטות בעניין פסיקת הוצאות על ידי הערכאה הדיונית (בית משפט השלום או המחוזי). זאת, למעט במקרים חריגים. * **ההצדקה לעיקרון:** עיקרון זה נובע מכמה טעמים. ראשית, פסיקת הוצאות היא עניין שבשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אשר נחשפת באופן ישיר למהלכי הדיון, התנהלות הצדדים, והמשאבים השיפוטיים שהושקעו. שנית, בית המשפט העליון נוטה להימנע מהתערבות ב"עניינים קטנים" (כפי שניתן להבין מההחלטה) כדי לשמור על זמנו השיפוטי ולהתמקד בסוגיות משפטיות עקרוניות. * **התנאים להתערבות:** בית המשפט העליון יתערב בהחלטות הוצאות רק במקרים חריגים, כגון: * כאשר ההחלטה מעוררת **שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים**. * כאשר **אי-מתן רשות ערעור עלול לגרום לעיוות דין**. * כאשר קיים **פגם היורד לשורשו של הדין** בפסיקת ההוצאות. 2. **יישום העיקרון על ענייננו:** * **היעדר שאלה עקרונית:** בית המשפט העליון קבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. לטעמו, מדובר ב"שאלה יישומית באשר לאופן פסיקת ההוצאות במקרה הספציפי". השופט כשר הדגיש כי אף לא נטען כך על ידי המבקשים. * **היעדר עיוות דין:** בית המשפט העליון סבר שלא נגרם כל עיוות דין למבקשים כתוצאה מהחלטת בית המשפט המחוזי. * **היעדר פגם יסודי:** בית המשפט העליון בחן את השתלשלות העניינים והגיע למסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי. נימוקיו העיקריים לכך הם: * **הסכמת המשיבות למחיקת הערעור:** המשיבות קיבלו את המלצת בית המשפט למחוק את הערעור, מה שמצמצם את הצורך בדיון מעמיק ובהכרעה לגופו של עניין. * **השארת ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט:** בא-כוח המבקשים, במקום לטעון בבירור לגובה ההוצאות, הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. בכך, הוא נתן לבית המשפט חופש פעולה רחב יותר. * **שקילת טענות הצדדים:** בית המשפט המחוזי ציין במפורש בפסק דינו כי "שקל את טענות הצדדים לעניין ההוצאות". משלא הייתה דרישה קונקרטית מצד המבקשים, ולאחר שהם עצמם הותירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, ההחלטה כי כל צד יישא בהוצאותיו אינה בלתי סבירה. * **היבטים נוספים של פסיקת הוצאות:** השופט כשר הזכיר כי פסיקת הוצאות אינה מבוססת רק על "זכייה בדין" אלא גם על שיקולים נוספים, כמו הזמן השיפוטי שהושקע, והאם הצד הזוכה "עומד על" פסיקת ההוצאות. במקרה זה, היעדר דרישה תקיפה מצד המבקשים, והסכמת המשיבות למחיקת הערעור, ייתכן והשפיעו על החלטת בית המשפט המחוזי. 3. **התייחסות לטענות המבקשים:** * **"הימנעות מוחלטת" מפסיקת הוצאות:** המבקשים טענו כי לא מדובר במחלוקת על גובה ההוצאות אלא בהימנעות מוחלטת של בית המשפט מפסיקת הוצאות. בית המשפט העליון דחה טענה זו, בין היתר, מאחר שבית המשפט המחוזי כן התייחס לנושא ההוצאות וציין כי שקל את טענות הצדדים. * **"תמריץ לניהול הליכי ערעור חסרי תוחלת":** המבקשים טענו כי שלילת הוצאות יוצרת תמריץ שלילי. בית המשפט העליון לא נדרש לטענה זו באופן ישיר, אך ממסקנתו כי אין עילה להתערבות, ניתן להבין כי הוא לא ראה בנסיבות אלו תמריץ כזה באופן שיוצדק התערבות. 4. **השלכה על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות:** * המבקשים הפנו לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, הקובעות כי יש לפסוק הוצאות ריאליות. בית המשפט העליון לא התייחס ישירות להפניה זו, אך ניתן להבין מהחלטתו שהימנעות מפסיקת הוצאות אינה בהכרח סותרת את רוח התקנות, במיוחד כאשר היא מלווה בהסכמות דיוניות (כמו מחיקת הערעור) והשארת ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. **לסיכום:** פסק הדין מדגיש את **הצמצום בביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון על החלטות בענייני הוצאות**, ובפרט בבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בהחלטות אלו, אלא אם קיימים **טעם חריג ומשמעותי** המצדיק זאת, כגון שאלה עקרונית, עיוות דין או פגם מהותי. בענייננו, בית המשפט העליון מצא כי **התנהלות הצדדים (הסכמה למחיקת ערעור, השארת ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט) והאופי היישומי של המחלוקת אינם מצדיקים התערבות**, ולכן בקשת רשות הערעור נדחתה.