LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 50416-03-22

גזר דין שלום ירושלים

📋
מספר הליך50416-03-22
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך14 בספטמבר 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. יוסף רטה
👨‍⚖️
שופטיםסיגל אלבו

תקציר

החלטת בית המשפט במקרה זה מתמקדת בקביעת העונש הראוי לעבירות הקשורות לאירוע אלימות בסכין. הניתוח מדגיש עקרונות משפטיים מרכזיים ויישומם בגזר הדין. **I. עקרונות משפטיים המנחים את גזר הדין:** * **עקרון המידתיות:** בית המשפט מדגיש במפורש את המידתיות כעיקרון המנחה בגזר הדין. עיקרון זה קובע כי העונש צריך להיות הולם את חומרת העבירה ואת מידת אשמתו של הנאשם. בית המשפט מוסמך לקבוע "מרחב" ענישה הולם המשקף את ערכה החברתי של העבירה, את היקף הפגיעה שנגרמה, את מדיניות הענישה המקובלת ואת הנסיבות הספציפיות של העבירה. * **ערכים חברתיים מוגנים:** בית המשפט מזהה את הערכים החברתיים הנפגעים כשלמות הגוף, ביטחון אישי, שלוות נפש וסדר ציבורי. אלה הם ערכי יסוד שמערכת המשפט שואפת להגן עליהם. * **מידת הפגיעה:** בית המשפט מעריך את מידת הפגיעה בערכים אלה כ"רמה בינונית-גבוהה". הערכה זו מבוססת על מעשיו של הנאשם: הגעה עם סכין, איומים על אנשים, ביצוע תנועות דקירה ובסופו של דבר דקירה של הקורבן. בית המשפט דוחה את הטענות לפיהן פציעתו של הנפגע אירעה במהלך מאבק על המחסום, ומאשר את פוטנציאל הנזק הגבוה בשל הנפת הסכין הנראית לעין. * **מדיניות גזר הדין המקובלת:** בית המשפט סוקר החלטות שיפוטיות קודמות הנוגעות לעבירות דומות (פציעה בנשק קר ועבירות קשורות) כדי לקבוע אמת מידה לגזר הדין. הוא מכיר בכך שניתן להבחין בין כל מקרה, אך משתמש בתקדימים אלה כ"קנה מידה" כדי לבסס את הקביעה הנוכחית. **השני. ניתוח תקדימים וטווח גזר הדין:** בית המשפט בוחן בקפידה מספר ערעורים, ומפרט את העובדות, ההרשעות והעונשים שהוטלו בכל אחד מהם. זה מדגים בחינה מעמיקה של נוף גזר הדין הקיים. המקרים שנסקרו חושפים מגוון רחב של עונשים על עבירות דומות, החל מעבודות שירות וכלה במאסר ממושך בפועל. העונשים הספציפיים והעונשים הנלווים (מאסר על תנאי, קנסות, פיצויים) משתנים בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל מקרה, כולל: * אופי וחומרת הפגיעה. * נוכחות של איומים ועבירות קשורות אחרות. * הרקע לעבירה (למשל, ויכוחים על חובות, מסרונים, שכרות). * מידת התכנון או הספונטניות. * חלקו של הנאשם בעבירה. על סמך סקירה זו והעובדות הספציפיות של המקרה הנוכחי, בית המשפט קובע "תחום ענישה הולם" הנע בין **10 חודשי מאסר** (שניתן לרצות באמצעות עבודות שירות) **עד 24 חודשי מאסר**. טווח זה אמור להיות מלווה במאסר על תנאי, קנסות, התחייבויות ופיצוי פוטנציאלי לקורבן. **השלישי. חידושים משפטיים ושיקולים לסטייה מטווח העונש:** * **שיקום כשיקול עיקרי:** היבט משמעותי בהחלטה זו הוא החלטתו המפורשת של בית המשפט לחרוג מטווח הענישה הראוי שנקבע לצרכי שיקום**. הדבר נעוץ בסעיף 40(א) לחוק העונשין, המאפשר חריגה כזו אם בית המשפט מוצא סיכוי ממשי לשיקום. * **איזון בין גמול, הרתעה ושיקום:** בית המשפט מכיר בעקרונות הגמול וההרתעה, אך נותן עדיפות לשיקום במקרה הספציפי הזה. תעדוף זה הוא חידוש משפטי מרכזי בגזר דין זה. * **המסגרת הסטטוטורית לחריגה:** בית המשפט מפנה לסעיף 40ד(ב) לחוק העונשין, המגביל בדרך כלל חריגות מהעונש הראוי גם לעבריינים משתקמים במקרים של חומרה קיצונית. עם זאת, בית המשפט קובע כי העבירה היא אמנם "בדרגת חומרה יחסית", אך היא אינה עומדת ברף של "חומרה קיצונית" המונעת סטייה. * **ראיות התומכות בשיקום:** החלטת בית המשפט לתת עדיפות לשיקום נתמכת מאוד על ידי: * אורח החיים הנורמטיבי של הנתבע בעבר. * השתתפותו בתהליכים טיפוליים במהלך מאסר קודם. * תובנותיו המוכיחות לגבי מצבו והמוטיבציה להמשך הטיפול. * החרטה והרצון שלו לאורח חיים תקין. * ההערכה וההמלצה החיובית של שירות המבחן, הרואה במאסר בפועל פוטנציאל לפגוע בהתקדמותו. * המשוב החיובי מהרשות לשיקום האסיר. * גילו הצעיר של הנאשם (כבן 25), כאשר בית המשפט ציין את הסיכון להידרדרות מוסרית ופלילית הכרוכה במאסר של עבריינים צעירים. * **התייחסות להיעדר אחריות ראשונית:** בית המשפט מכיר בכך שהנאשם לא לקח אחריות בתחילה במהלך ההליכים, אך מדגיש מאוחר יותר את קבלת האחריות והבעת חרטה. הוא מוצא כי עמדה ראשונית זו אינה גוברת על שיקולי השיקום החזקים. **הרביעי. קביעת גזר הדין הסופית:** בסופו של דבר, בית המשפט גוזר על הנאשם: * צו מבחן ל-12 חודשים. * עונש מאסר של 9 חודשים שירוצו כעבודות שירות, בכפוף לבדיקת התאמה. * מאסר על תנאי של 7 חודשים, בכפוף לביצוע עבירת אלימות בתוך שלוש שנים. * 3 חודשי מאסר על תנאי, מותנה בביצוע עבירת החזקת סכין שלא כדין בתוך שלוש שנים. * התחייבות להימנע מאלימות, איומים והחזקת סכינים למשך שנתיים. * פיצוי כספי לנפגע. * קנס. מבנה גזר דין זה משקף מאמץ מכוון לאזן בין מתן דין וחשבון לבין דגש חזק על פוטנציאל השיקום של הנאשם, תוך שימוש בשילוב של אמצעי ענישה, חינוך ושיקומ. העדיפות המפורשת של בית המשפט לשיקום, הנתמכת בראיות מקיפות ובהוראות משפטיות, מהווה מרכיב משמעותי בהחלטה זו.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת המבחן

ת"פ 50416-03-22 מדינת ישראל נ. יוסף רטה, שלום (14.9.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית