ת"א 57036-03-11

תקציר

התובע, שבבעלותו חניון פרטי וחלק מסמטה, תבע את הנתבעים על חסימת מעברם ודרש פיצוי בגין עשיית עושר ולא במשפט. הנתבעים טענו כי החניון של התובע נבנה ללא היתר ולכן אין לו זכות לדרוש פיצויים. בית המשפט הסכים עם הנתבעים, וקבע כי לתובעת אכן לא היו האישורים הנדרשים בתקופות הנזכרות בתביעה ולכן לא יכלה להשתמש בחניון. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהנתבעים חנו דרך קבע בסמטה, ואף לא הוכיח את גובה דמי השימוש שדרש. למרות שהתובע טען לנזקים בגין עוגמת נפש, השופט מצא כי טענה זו אינה מוצדקת שכן התובע לא הוכיח כל עוולה מצד הנתבעים. עוד ציינה השופטת כי התובע עשה טעויות פרוצדורליות משמעותיות. לפיכך, החליטה השופטת לדחות את התביעה וקבעה כי לא ייפסקו הוצאות למי מהצדדים.