ת"א 45190-08-21

תקציר

התובעת, שנפצעה בתאונת דרכים בשנת 2018, ביקשה לערער על קביעת נכותה על ידי המוסד לביטוח לאומי. לטענת התובעת, החלטת המל"ל לא לקחה בחשבון את כל פגיעותיה והתבססה על בדיקה חלקית. היא ביקשה את רשות בית המשפט להציג ראיות נוספות שיסתרו את קביעת המל"ל במספר תחומים: אורתופדיה, נוירולוגיה, עיניים, פסיכיאטריה, רפואה פנימית, אא"ג ושיקום/תעסוקה. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי הליך המל"ל היה תקין וללא פגמים, ויש לדחות את בקשת התובע. בית המשפט בחן את הבקשה ואת הראיות שהוגשו על ידי הצדדים. נמצא כי החלטות המל"ל ברוב התחומים התבססו על בדיקות מעמיקות והיו סבירות, ולכן אין צורך בבדיקה נוספת. עם זאת, בית המשפט התיר ראיות נוספות בתחום רפואת העיניים, שכן החלטת המל"ל הצביעה לכאורה על הצורך בבדיקה נוספת, שלא הושלמה. בית המשפט הדגיש את התהליך המסודר שעבר התובע במל"ל, שכלל מספר בדיקות ושיקולים של ועדות רפואיות. היא הגיעה למסקנה כי אין די בחילוקי דעות גרידא עם קביעותיה או העדפותיה של המל"ל לבדיקה אחת על פני אחרת כדי להצדיק הצגת ראיות נוספות. משכך, בקשתה של התובעת נדחתה ברובה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.