ת"א 1230/99

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגישו יורשיו של גרשון שץ ז"ל נגד מינהל מקרקעי ישראל ומנחם בורנשטיין, יורשו של דוד בורנשטיין ז"ל, בעניין דמי פינוי בגין נכסי נדל"ן ברמלה. התובעים ביקשו לייצג שותפות, רמלה מפעלי קירור - שותפות רשומה מיקר, ודרשו את חלקם הראוי בכספי הפיצויים. מינהל מקרקעי ישראל, שניהל משא ומתן עם דוד בורנשטיין, נמצא רשלני בכך שלא התחשב בזכויות הקניין של התובעים וחויב לשלם 11.5% מהסכום ששולם לבורנשטיין, בצירוף ריבית והוצאות. עם זאת, התביעה נגד מנחם בורנשטיין נדחתה מאחר שחובות העיזבון עלו על ערכו, והוא היה פטור מאחריות לפי חוק הירושה. עוד קבע בית המשפט כי רק לסוניה שץ ולבנה, אביאל, היה מעמד לתבוע כפי שיתר התובעים פרשו, וחלקם בזכויות השותפות נקבע על מחצית מזכויותיו של גרשון שץ. התובעים לא הביאו ראיות לכך שגרשון שץ החזיק ב-73% מהשותפות, אך כן הוכיחו כי היו לו זכויות מסוימות. לפיכך פסק בית המשפט לתובעים 11.5% מהפיצוי ששולם לדוד בורנשטיין. בנוסף, חויבו התובעים והמינהל לשלם ביחד ולחוד את הוצאותיו המשפטיות של מנחם בורנשטיין. השופטת דחתה את בקשת התובעים לעכב את ביצוע פסק הדין בעניין ההוצאות, וציינה כי אין לעכב אותו.