עש"א 15571-11-20

תקציר

התערבותו של בית המשפט בפעולות מנהליות מוגבלת בדרך כלל למקרים של חוסר סבירות קיצוני, אך הליך תקיפת הסנקציה הוא באמצעות ערעור, המאפשר לבית המשפט לקבל החלטה זהה לזו של הרשות. עניינה של התביעה הכספית שהטילה עליה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן על תנובה בסך 8.6 מיליון שקל בגין הטעיית צרכנים, ביחס למוצרי עוף שלא יוצרו על ידי תנובה אלא על ידי קורניש. הרשות טענה כי המסר של תנובה על גבי האריזה - "תנובה עושה הכל כדי להבטיח את איכות המוצר" - מטעה, שכן הוא מצביע על מעורבות בשלב הייצור. עם זאת, האריזה גם ציינה בבירור את זהותו של קורניש כיצרן. בית המשפט מצא כי יש לדחות את טענת הרשות שכן מטרת ההודעה הייתה להפנות פניות צרכנים וצירוף המסרים הבהיר כי קורניש מייצרת את העוף. בנוסף, לא נמצאו ראיות להטעיה בפועל, ותנובה הייתה מעורבת רבות בהבטחת איכות המוצר בשלבים מאוחרים יותר. בית המשפט מתח ביקורת על חקירת הרשות שנמשכה כמעט ארבע שנים, שלא עלתה בקנה אחד עם תכליתה המהירה של האכיפה המנהלית. עוד צוין כי תנובה כבר שינתה את המסרים והפסיקה לשווק את המוצרים שנים לפני הטלת הסנקציה. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת הרשות להטיל סנקציה כה חמורה היא בלתי סבירה באופן קיצוני. היא קיבלה את ערעורה של תנובה, ביטלה את החלטת הרשות והורתה על החזרת כספי העיצום. כמו כן חויבה הרשות ב-25 אלף שקל בגין הוצאותיה של תנובה.