ת"א 38981-03-16

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב תביעה לתשלום פיצויי הפקעה בגין זכויות התובעים בתשע חלקות קרקע בנצרת, ישראל. התובעים הם יורשיהם של שני אנשים שנפטרו, עלי נאסר עבד וחוסיין נאסר עאבד. מטרת התיק היא לקבוע את זכאותם של התובעים לפיצויים בגין הפקעת חלקות אלה ואת שיטת החישוב המתאימה לפיצוי כאמור. המדינה, כנתבעת, מכירה בזכאותם של התובעים לפיצוי בגין חלק מהחלקות אך חולקת על זכויותיהם ביחס לאחרות. לגופו של עניין, טוענת המדינה כי התובעים לא הוכיחו את זיקתם לחלקות 3, 7 ו-11, ולכן הם אינם זכאים לפיצוי בגין חלקות ספציפיות אלה. לגבי חלקה 6, קיימת מחלוקת האם חוסיין המנוח קיבל פיצוי עבור חלקה זו, ועל בית המשפט לקבוע את גודל החלקה וייעודה. נקודת מחלוקת נוספת היא אופן חישוב פיצויי ההפקעה. בית המשפט, לאחר ששקל את הטענות והראיות, מאמץ את פסק הדין שנקבע בעניין טבר, הקובע את הפיצוי בגין דמי החכירה האבודים. פיצוי זה מחושב על בסיס השווי המשתנה של החלקות ממועד תפיסת החזקה על ידי המדינה ועד למועד הגשת התביעה, כפול שיעורי התשואה הנקובים (5% עבור קרקע למגורים ו-3.25% עבור קרקע חקלאית). בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות, מקבל את גרסת המדינה לאירועים בנוגע לחלקות ולחלקה 6 שבמחלוקת. משכך, היא קובעת כי התובעים זכאים לפיצוי בגין הפקעת חלקותיהם בחלקות כמפורט בסיכומי המדינה. עם זאת, טענותיהם בנוגע לחלקות 3, 7 ו-11 נדחות מחוסר ראיות מספיקות. באשר להוצאות המשפט, בית המשפט מחליט שלא לפסוק הוצאות נוספות מעבר לשכר הטרחה הסטטוטורי, שכן התובעים לא נשאו בהוצאות מיוחדות, ועמדת המדינה במחלוקות הפרטניות התקבלה. לבסוף, בית המשפט מורה על תשלום הפיצוי לתובעים, בכפוף להגשת מסמכים מתאימים וניכוי של 10% לצורכי מס. המדינה נדרשת לשאת גם בשכר הטרחה עבור חוות הדעת המשלימה שמינה המומחה מטעם בית המשפט בחלקה 6, כאשר מחצית הסכום תנוכה מכלל הפיצוי שנפסק לתובעים. פסק הדין מיום 25.7.2023 והצדדים אמורים לקבל העתק ממנו בהיעדר דיונים נוספים.