א"פ 72134-07-19

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למינוי אפוטרופוס לקטין שהוריו נפטרו. המבקשת, סבתו של הקטין, ביקשה להתמנות כאפוטרופוסית הן לענייניו האישיים והן לענייניו הרכושיים של הקטין, בטענה כי ההסדר הנוכחי, הקובע קצבת שארים, משתלם כלכלית יותר מהסדר האומנה הקבוע בחוק האומנה. עוד טענה הסבתא כי תהליך הפיכתה למשפחת אומנה רשמית מסורבל ועלול לפגוע ביכולתה לדאוג לצרכיו של הקטין. בית המשפט קבע כי חוק האומנה חל במקרה זה וגובר על ההסדר הכללי הקבוע בחוק הכשרות המשפטית בדבר קביעת מקום מגוריו של הקטין. השופט הסכים עם טענת המבקש כי לבית המשפט שיקול דעת לסטות מחוק האומנה בנסיבות חריגות כדי לשרת את טובת הקטין. עם זאת, לאחר בחינת הפרטים הכספיים של שני ההסדרים, השופטת לא השתכנעה כי הסדר האומנה יפגע במצבו הכלכלי של הקטין, מה גם שגמלת הניצול תישמר לצרכיו העתידיים של הקטין. עוד קבעה השופטת כי טענותיה של הסבתא בדבר קושי ונטל אינן מבוססות וכי שירותי הרווחה יסייעו לפונה לנווט את תהליך האומנה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי נסיבותיו של מקרה זה שונות ממקרים קודמים בהם הותרה חריגה מחוק האומנה, שכן לא הייתה הוראה בצוואת ההורים למנות אפוטרופוס. השופטת סיימה את דבריה במינוי הסבתא כאפוטרופסית לענייניה האישיים והרפואיים של הקטינה בלבד, ודחתה את בקשתה לאפוטרופסות בענייני הרכוש. פסק הדין הורה על מינוי אפוטרופוס לענייני רכושה של הקטינה והתווה את הצעדים הדרושים להסדרת מעמדה של הקטינה במשפחת אומנה, במטרה להבטיח את שלומה עד להגיעה לגיל בגרות. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות למי מהצדדים, וניתן לפרסם את פסק הדין ללא שמות או פרטים מזהים.