ע"א 8656/23

תקציר

בית המשפט, לאחר ישיבת קדם ערעור, החליט לפסוק בערעור על סמך ההגשות בכתב בלבד, ובסופו של דבר דחה את הערעורים. הסוגיה המרכזית נגעה למחלוקת על אופן חישוב בסיס השכר והנתונים הנלווים אליו בעקבות התאונה החמישית של המערער. למרות תנודתיות שכרה לאחר מכן, העדיף בית משפט קמא את המערערת בכך שהשתמש בשכרה הממוצע הגבוה ביותר בשנים 2011 ו-2014 כדי להעריך בסיס שכר נטו. באשר לניכוי כושר ההשתכרות, אישרה ערכאת הערעור את שיקול דעתו של בית משפט קמא, והדגישה כי התערבות היא נדירה אלא אם כן היא מוצדקת בבירור. בבואו להעריך תביעות נכות, צידד בית משפט קמא בחוות דעתו של מומחה לפיה אין לייחס תסמיני פיברומיאלגיה לתלונות קודמות, ובכך דחה את טענת המשיב בדבר חלוקה מחדש של הנכות על פני אירועי חיים שונים. בית המשפט שב ואישר את שיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא באימוץ חוות דעת מומחים, במיוחד כאשר מומחים כאלה ממונים על ידי בית המשפט. באשר להיבטים הפיננסיים, למרות שהיו טענות בדבר פיקוח על "ניכוי רעיוני" לפנסיה והערכה מחדש של בסיס השכר, בית הדין לא מצא עילה לשנות את פסק הדין, שכן ההשלכות הכספיות היו מינוריות יחסית. לפיכך, לא נמצאו צורך בתיקונים, ולא הוקצו הוצאות, וההחלטה התקבלה סופית ביום 9.6.2024.