דנ"א 1835/14

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור אזרחי 7113/11 ובערעור אזרחי 7718/11 עוסק בסכסוך רכושי בו מעורבים ארבעה אחים שירשו חלקת אדמה מאביהם. אחד האחים, עאבד, ניהל עסקאות סותרות בנוגע לאותה חלקת אדמה. התיק נסוב סביב קביעת העסקאות התקפות בין הרוכשים. בית המשפט המחוזי הורה בעבר על חלוקת הקרקע, אך על פסק דין זה הוגש ערעור, ובית המשפט העליון החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לבדיקה נוספת. פסק הדין השני של בית המשפט המחוזי הורה על חלוקת הקרקע בין הרוכשים באופן שונה. על פסק הדין השני הוגש ערעור לבית המשפט העליון. פסק דינו של בית המשפט העליון, נשוא הבקשות לדיון נוסף, מתמקד בעסקאות המתחרות שביצע עבד עם רוכשים שונים. בית המשפט בחן את עקרון תום הלב ורישום הערות אזהרה בסכסוכי מקרקעין, והדגיש כי בדרך כלל ניתנת עדיפות לקונה הראשון בזמן, אלא אם הרוכש השני פעל בתום לב ורשם את העסקה בעודו עדיין לא מודע לעסקה הראשונה. בית המשפט פירש גם את הלכת גנץ באופן רחב, והטיל את הנטל על הרוכש הראשון להוכיח חוסר תום לב או ידיעה של הרוכש השני על העסקה הקודמת. ביישום עקרונות אלה, אישר בית המשפט העליון את קדימות העסקה של עבדאללה, וקבע כי הוא פעל בתום לב והשלים את הליך הרישום. עם זאת, בית המשפט חלק על קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר ידיעתו של עפיף על עסקאות קודמות ופסק לטובתו של עפיף, וקבע כי אדישותם ורשלנותם של חוסני וסמי, שלא רשמו הערות אזהרה ולא דיווחו על העסקאות לרשויות המס, עולות כדי חוסר תום לב. כתוצאה מכך, העסקה של עפיף, בהיותה השנייה בזמן אך בוצעה בתום לב, קיבלה קדימות על פני עסקאותיהם של חוסני וסמי. בית המשפט לא פסק בעניין זכויותיו של רבחי, שכן הוא לא ערער על החלטת בית המשפט המחוזי. שתי בקשות נפרדות לדיון נוסף הוגשו על ידי חוסני ורבחי, בעיקר בערעור על הממצאים הנוגעים לידיעתם של עפיף ועבדאללה. עם זאת, בית המשפט דחה בקשות אלה, תוך שהוא מדגיש כי הן אינן מציגות פסקי דין חדשים אלא רק מבקשים לערער על ממצאים עובדתיים, שאין זו מטרתם של הליכי דיון נוספים. גם טענות המבקשים לא נמצאו מספיקות כדי להצדיק דיון נוסף בפסק הדין. לפיכך, הבקשות לדיון נוסף נדחו ללא צו להוצאות, ובכך הסתיים ההליך המשפטי.