עפ"ת 18315-01-23

תקציר

בבואו לבחון את התיק, לא מצא בית המשפט לערעורים עילה לבטל את החלטתו של בית משפט קמא, אשר גזר את דינו של המערער שלא בפניו בגין עבירת תנועה. אי התייצבותו של המערער לא נמצאה מוצדקת, שכן הוא זומן כראוי באמצעות בא כוחו, ולא היה צורך בזימון חלופי ישירות אליו. בית המשפט הדגיש כי שכחה או טעויות מנהליות אינן סיבות תקפות להיעדרות. בנוסף, טענת המערער לחפותו ולהגנה פוטנציאלית לא הספיקה כדי להוכיח סיכון לעיוות דין. בית המשפט הדגיש כי עצם הטענה לחפות אינה מצדיקה ביטול פסק דין ללא ראיות קונקרטיות לעוול פוטנציאלי. זאת ועוד, נדחתה בקשת המערערת לבטל את פסק הדין בתשלום הוצאות. הדבר יפגע בסופיות ההליך השיפוטי, במיוחד בכל הנוגע לעבירות תעבורה המוטלות עליהן קנסות. גזר הדין עלה בקנה אחד עם העונשים האופייניים לעבירה, ולא העיד על חריגה מהפרקטיקה השיפוטית הרגילה. אשר על כן, הערעור נדחה, ובכך חיזק בית משפט קמא את יישומם של אמות מידה ונהלים משפטיים בעניין זה.