ת"א 95-12-08

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין קודם, אשר דחה תביעה כספית נגד ארבעה נתבעים והורה למבקש לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דינו של כל אחד מהמשיבים. המבקש טען כי יש לתת עיכוב ביצוע בשל מצבם הכלכלי הקשה של הנתבעים וסיכוייהם הטובים להצלחת ערעורם. שלושה מהנתבעים התנגדו לבקשה, כאשר טיעוניהם התמקדו בחוסר תום הלב של המבקש, בטענות בלתי מבוססות ובסיכויי ההצלחה הנמוכים של המבקש. השופט מבהיר כי ההחלטה לעכב את הביצוע מבוססת על שני שיקולים: סיכויי הצלחת הערעור ומאזן הנוחות. היעדר תצהירים תומכים לטענותיו של המבקש מהווה חולשה, והשופט יכול לשקול רק את העובדות שנקבעו בפסק הדין או בראיות שהוצגו במהלך המשפט. השופט מפנה לפסקי דין קודמים המדגישים כי ביצוע חיובים כספיים בדרך כלל אינו מתעכב אלא אם קיים חשש ממשי לחדלות פירעון, ויש לתמוך טענות לאי כושר כלכלי בראיות מוצקות. השופט מעריך את מצבו של כל נאשם: - הנתבע מס' 4: טענות המבקשים בדבר מצבם הכלכלי אינן מבוססות ואינן מספיקות כדי להצדיק עיכוב ביצוע. - נאשמת מס' 8: השופטת נותנת עיכוב ביצוע, ודורשת ממנה להעמיד ביטחונות שיבטיחו את השבת ההוצאות למבקשת אם ערעורה לא יצלח. - נתבע מס' 12: השופט דוחה את הבקשה בעניינו, שכן הוא מסר תצהיר סותר, והמבקש לא הביא ראיות מספיקות כדי למנוע ממנו ליהנות מפסק הדין לטובתו. השופט מסיים בהדגשה כי לא ניתן לשנות את פסק הדין בהתבסס על נסיבות חדשות או ראיות שלא הוצגו במהלך המשפט המקורי וכי הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בעניינם של נאשמים 4 ו-12. עם זאת, הביצוע מתעכב עבור נאשם 8, עד להעמדת בטוחות מתאימות. המבקש חויב לשלם לכל אחד משלושת הנתבעים הוצאות בסך 1,000 ₪.