ת"א 29000-12-17

תקציר

הסכסוך נסוב סביב מכירת בית באלפי מנשה, שם תבע הרוכש, שלא מהשכונה, את המוכרים על כך שלא גילו אי סדרים וליקויי בנייה. המוכרים הוסיפו קומה ותחם מרפסת ללא אישורים מתאימים, והיו גם סדקים בבניין עקב בנייה לקויה. בעוד שהמוכרים טענו כי הקונה ידע על הנושאים או יכול היה לגלות אותם בקלות, הקונה טען כי לא היה מודע לכך והמוכרים הפרו את חובת הגילוי שלהם. בית המשפט פסק לטובת הקונה, וקבע כי המוכרים אכן הסתירו מידע חיוני על הסדקים והסוגיות המבניות, המהוות אי התאמה לפי חוק המכר. מחדל זה זיכה את הרוכש בפיצוי על נזקיו. השופטת פסקה לרוכש 107 אלף שקל, המייצגים את ירידת ערך הנכס בשל הליקויים, בתוספת 20 אלף שקל בגין תיקון הסדקים, ו-10,000 שקל בגין עוגמת נפש. הרוכש היה זכאי גם להוצאות משפט בסך 35,945 שקל. שני המוכרים הוחזקו באחריות משותפת ולחוד, ללא קשר למי מהם הייתה ידיעה בפועל על הנושאים, בהתאם להסכם המכר. כמו כן, חויבה הנתבעת לשפות את בעלה לשעבר, בהתאם להסכם הגירושין ביניהם. הודעת הצד השלישי חייבה את הנתבעת לפצות את בעלה לשעבר על כל סכום שחויב לשלם לקונה, וכן על הוצאותיו המשפטיות, בסך כולל של 19,575 ₪. בסיכומו של דבר, חויבו המוכרים לשלם לקונה סך של 137,000 ₪, והנתבעת חויבה לשפות את בעלה לשעבר בגין כל הסכומים שהוא חייב לקונה, בתוספת הוצאותיו המשפטיות, מה שמביא את סך חבותה לכ-157,000 ₪. סכומים אלה כללו הפרשי ריבית והצמדה ממועד הסכם המכר.